קרבן העדה/סנהדרין/ח/ח

קרבן העדה סנהדרין ח ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הבא במחתרת. שאמרה תורה יהרג:

נידון על שם סופו. דהא לא קטיל ומקטיל שסופו להרוג את בעל הבית אם יעמוד נגדו להציל את שלו:

אם יש לו דמים. אם אינו ראוי ליהרג כגון האב הבא במחתרת על הבן שידוע שרחמי האב מרובים על הבן ואם יעמוד הבן נגד האב אין בדעת האב להורגו:

חייב. האב לשלם החבית כשאר מזיק:

אם אין לו דמים. כגון שאר כל אדם שניתן רשות לבעל הבית להורגו פטור מלשלם שחיוב מיתה ותשלומין באין כאחד וקיי"ל אין אדם מת ומשלם והאי אע"פ שניצל ממיתה פטור מתשלומין דקיי"ל חייבי מיתות ע"י אדם שוגגים כגון שלא התרו בהן או שא"צ התראה אין משלמין ממון שעם המיתה אע"פ שאין נהרגין:

גמ' אם יקום כו'. וכי תעלה על דעתך שיהא זה מהלך בשוק וזה נהרג על ידו אלא מהו על משענתו על בוריו שחזר לבריאותו דסד"א כל שחזר למקצת בריאותו פטור קמ"ל דוקא כשחזר לבוריו כבראשונה ואח"כ מת הוא דנקה המכה אבל אם לא חזר לבריאותו אמרינן מחמת המכה מת וחייב המכה:

וכי עליו לבדו החמה זורחת. כלומר אין לפרש דה"ק אם בא במחתרת ביום בעת שהשמש זורחת דמים לו שזה ודאי לא בא להרוג את בעל הבית שהדבר ידוע ביום ימצא עוזרים דא"כ מאי אם זרחה השמש עליו וכי עליו לבדו זרחה כו' אלא אם ידוע לך שהוא כשמש שהיא שלום לכל באי עולם אף הוא אם יעמוד כנגדו לא יהרגנו בין שבא במחתרת ביום או בלילה אם הרגו בעה"ב נהרג עליו:

פעמים כו'. כלומר למה נקיט קרא השמש לפי שהבא במחתרת ספק אם לגנוב בא אם להרוג בא קמ"ל קרא אם ברור לך הדבר שלגנוב ממון בא ולא להרוג אסור להרגו ואם הדבר ספק לך כיון שכן דרך שפעמים שהוא בא להרוג נהרג הבא במחתרת ואין לו דמים:

מכאן אתה דן לפיקוח נפש. שספיקו דוחה שאר מצות שבתורה:

ה"ג מה שפיכת דמים מיוחדת שהיא מטמאה את הארץ ומסלקת את השכינה. דכתיב ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה וגו' ולא תטמא את הארץ אשר אני שוכן בתוכה וגו':

ודוחין בה את הספק. שזה ספק אפ"ה מותר להרגו כ"ש פיקוח נפש דוחה שאר מצות שבתורה:

חוץ למחתרת. שכבר לקח הגניבה בידו ויצא לו מבית אסור להרגו שאין כאן חזקה:

אפילו חוץ למחתרת כו'. אם הבעה"ב רואה הגנב וגניבתו בידו עומד כנגדו ומוסר נפשו להצילה וזה עומד עליו להרגו לפיכך אין לו דמים ואם הרגו בעה"ב אינו נהרג:

אין ההורגו נהרג. אע"ג דמחתרת דוקא הוא דכתיב אפ"ה אם הרגו חוץ למחתרת אינו נהרג:

כי יחם לבבו. כי היכא דגואל הדם אם הרגו לרוצח אע"פ שאין דינו למיתה אפ"ה אינו נהרג שחמימות לבו הרגו וזה גרם הרעה לעצמו אף זה כן:

כל. שיבא במחתרת עלי אני הורגו חוץ מחנניה בן שילא שאני יודע בו שלא בא ליקח ממני אלא לצורך מזונותיו ולא להרוג דקים לי בגוויה דמרחם עלי כמרחם אב על הבן. מכיון דאיתחזק לבו לעשות דבר זה לבוא עליו במחתרת א"כ אין זה חנניה בן שילא כלומר יצא מחזקתו ואמרינן שלהרגו בא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף