קרבן העדה/סנהדרין/ה/ה

קרבן העדה סנהדרין ה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מעבירין אותו למחר. (דף כ"ו ע"ב) מעבירין את הדין עד למחר משום הלנת הדין:

ומזדוגין. ביום ראשון לאחר שהעבירו לדין ממקום הישיבה היו מזדווגין בבתיהן או בשוק ונושאין ונותנין בדבר:

כל הלילה. איש איש לעצמו או עם זוגו:

המזכה אתמול אומר אני הוא המזכה אתמול ועדיין מזכה אני על כרחי שאיני יכול לחזור בו והמחייב אם לא מצא הלילה זכות אומר אני המחייב ומחייב אני במקומי:

שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין. והטייתך על פי אחד ליתא הלכך יוסיפו דיינים:

ואפי' כ"ב מזכין יוסיפו דיינים דהאי דאמר איני יודע כמאן דליתא דמי ואין דנין דיני נפשות לא לזכות ולא לחובה בפחות מכ"ג:

מתני' שנים שנים. אם נתחלקו השנים שהוסיפו זה לכאן וזה לכאן דאכתי ליכא הטיה לא לטובה על פי אחד ולא לרעה ע"פ שנים צריך להוסיף עוד שנים וכן עד שבעים ואחד:

עד שיראו אחד מן המחייבים דברי המזכים. דאיכא הטיה לטובה ע"פ אחד וה"ה אם יראה אחד מן המזכים דברי המחייבים דבשעת גמר דין אף המלמד זכות מלמד חובה והא דלא תני או שיראה אחד מן המזכין כו' דתנא אזכות קמהדר:

ה"ג וסייעו שומעין דבריהם את מי ממנין כו'. וה"פ שומעין דברי העדים לזכות ופליג אמתני' בהא ותנן מושיבין את המלמד זכות ביניהם ואין מורידין אותו לעולם ומיבעיא ליה אם העד מלמד זכות וחבירו מסייעו את מי ממנין לדיין הראשון או השני או לשניהן ממנין או לשניהן אין ממנין וה"ה דה"ש למיבעיא באחד מן התלמידים וחבורו מסייעו אלא דהתם ודאי אחד מהן ממנין אבל בעדים מיבעיא ליה אם ממנין אחד מהן או לא:

נישמעינה כו'. תא שמע מהא דא"ר יוחנן הוא שנזדכה מפי עצמו שהוא למד עצמו זכות כדתנן במתני' אין מושיבין אותו דיין. אע"פ ששומעים דבריו מ"מ אינו נמנה במניין המזכים:

ה"ג הרי שנזדכה מפי העד ונמצא כו'. וה"פ מעתה איכא למפשט בעיין ששניהן הן אינן מן המנין דאין עד נעשה דיין:

נזדקן הדין. הדין הוא צלול וברור כאלו דקדקנו בו זמן רב ואין לדקדק בו עוד ואין אומרים כן בד"נ שאף משגמרוהו אם ידקדק אחד וימצא זכות מחזירין את הדין:

והגדול שבדיינים. הוא אומר נזדקן הדין אע"ג דמשבח נפשיה כיון דמילי דב"ד הם עליה רמיא לאמרן:

גמ' תני ל"ג א"נ ה"ג תני לעולם אין מוסיפין פחות משנים. וכ"ה בתוספתא פ"ו וקאי אף אר"מ כמפורש ולזה פריך הש"ס למה מוסיפין כו':

ופריך למה מוסיפין. בד"מ שני דיינים באחד סגי וליהוי שנים מן הראשונים ואחד מן האחרונים וליגמר הדין בשלשה שהאחד שאומר איני יודע כמאן דליתא דמי:

מכיון שנראה לגמור דינו בארבעה. כשמוסיפין האחד הרי כאן ארבעה דזה שאומר א"י יוכל לחזור בו דלא גרע מד"נ דיכול לחזור בו לזכות וד"מ כולו זכות או לזה או לזה ואין הדין נגמר אלא ע"פ הרוב ובעינן שיסכימו שלשה לדעת אחת דשנים אינן רוב נגד ארבעה ופעמים שאחד מזכה ואחד מחייב ואחד אומר א"י ואז ודאי צריכין להוסיף שנים כדי שיהיו שלשה להסכים לדעת אחת הלכך לעולם מוסיפין שנים:

ותשמע מינה. מדרבי לא שמעינן שאין כל הדיינים צריכין לחתום דהא קאמר שנראה דינו לגמור בארבעה ומחשבו לדיין וזה שאמר איני יודע יכול לחתום:

ומת אחד מהן. עד שלא חתמו. וכותבין אע"פ כו'. שהרואה יאמר שדנו בשנים ואין ב"ד פחות משלשה:

מתני'. דסוף שביעית דייקי הכא דתנן זהו גופו של פרוזבל מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינים כו' והדיינים חותמין למטה או העדים ש"מ שאין חובה שיחתמו הדיינים כולם אלא בשנים סגי דלא גרעי הדיינים מהעדים:

ופריך ולמידין מדת הדין. וכי למידין דיני ממונות מפרוסבול שאינו אלא תקנת חכמים:

ומשני אשכח תני. מצא ברייתא דתני בה שאין חילוק בין שטרי ממון לפרוסבול:

לא ראה. אמתני' קאי דתנן דנין אלו כנגד אלו עד שיראי כו' מיבעיא ליה לא ראה אחר מאלו טעמן של אלו והרי הן במחלוקתן מהו:

זכאי. ושוטרין אותו:

ה"ג א"ל לר"י והלא זכאי הוא. כשהוסיפו עד ע"א ונחלקו הרי הוא זכאי ולמה מאחרין הדבר לדון אלו כנגד אלו מי אית לן לאהדורי בתר חובה:

ומשני שלא יראו כו'. גנאי הוא לב"ד שיוצאין במחלוקות ואין יודעין לגמור הדין:

מעמעם. מגומגם:

הדרן עלך היו בודקין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף