קרבן העדה/גיטין/ה/ד

קרבן העדה גיטין ה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שסמכו אצל בעל הבית. לעשות על פיו אבל לא נתמנה להן לאפטרופוס לא מאביהן ולא מב"ד מ"מ נחשב להן כאפטרופוס לענין זה שחייב לעשר פירותיהן מפני תיקון העולם משום חייהן של היתומים:

ישבע. כשיגדלו היתומים שאין בידו כלום משלהן:

לא ישבע. וטעמייהו מפרש בגמרא ובין למר ובין למר מפני תיקון העולם הוא:

גמ' אתם. בתרומה כתיב כן תרימו גם אתם וקרא יתירא הוא:

פרט לשותפין. שאין אחד יכול לתרום על חלק שותפו שלא מדעתו:

פרט לתורם שאינו שלו. הך סיפא מפרש טעמא דרישא למה ממעטין כל הנהו דאתם משמע ולא התורם שאינו שלו והני לאו שלהן הוא א"נ זו ואצ"ל זו קתני:

ופריך והתנינן. פ"ג דתרומות השותפין שתרמו ר"ע אומר תרומת שניהן תרומה וחכ"א תרומת הראשון תרומה ר' יוסי אומר אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה וקשיא לחכמים ור' יוסי דאמרי שותפין תורמין זה על זה:

אלא כאן בתרומה גדולה. תרומת השותפין תרומה:

כאן בתרומת מעשר. אין תרומת השותפין תרומה דכי כתיב גם אתם בתרומת מעשר כתיב:

ופריך כלום למדו. כמה דיני תרומה גדולה אלא מתרומת מעשר והאי קרא דבתריה מכל מתנותיכם תרימו וגו' נמי בתרומה גדולה איירי:

אלא כאן להלכה. מתני' דתרומות איירי לדינא אם עבר השותף ותרם תרומתו תרומה דסתם שותפין לא קפדי אהדדי וחשיב כאלו מדעת חבירו תרם והך ברייתא דתנא בה אתם ולא שותפין למעשה כלומר לכתחלה לא יתרום דגזרינן שותף דלא קפיד אטו שותף דקפיד:

ופריך והתניא יתומים וכו'. וליכא לשנויי כאן להלכה וכו' דמתני' תנן חייב לעשר פירותיהם ודאי לכתחלה קאמר:

כאן. משנתינו בשמינוהו להיות אפטרופוס לעולם לכך חייב לעשר וברייתא איירי בשמינוהו אפטרופוס לפי שעה:

והא דתני. בתוספתא בפרקין מוכר הוא האפטרופוס עבדים אבל לא קרקעות ואי באפטרופוס לעולם למה לא ימכור קרקעות לטובת היתומים:

אלא כאן. ברייתא איירי שכבר נתגדל היתום ומשנתינו בשעדיין היתומים קטנים:

בתחלה מעמידין אפטרופוס ליתומין. לדון עם הבאין להוציא דבר מיד היתומים שמא יתחייבו בטענותיהם כשיגדלו היתומים ידונו עמהן:

אלא לזכות להן. מעמידין אפטרופוס ואם נתחייב על ידי גלגול הטענות אין על האפטרופסים כלום:

מתני'. דפ' שור שנגח קשיא לריב"ח דתנן התם שור חש"ו שנגח מעמידין להן אפטרופוס ומעמידין בפני האפטרופוס והא ודאי לדון הוא:

ומשני שנייא היא. שאני שור שיש לחוש שיזיק עוד לכך מעמידין לו אפטרופוס מפני תקנת עולם:

הזיק. השור לאחר שהעמידו לו אפטרופוס משל מי משתלם הנזק:

ואפי' דלא יסבור ר"י כן. כלומר ואפי' לא א"ר יוחנן כן בפירוש שמשתלם משל יתומים היינו יודעין שסובר כן דהא אמר בסמוך ואם חבו חבו ש"מ שבמקום שמעמידין להן אפטרופוס משתלם הנזק משל יתומים:

שאין דרכו לבחן. לבחור אדם נאמן רק אדם שנראה כאוהבו הלכך ישבע שמא אינו נאמן כל כך:

שדרכו. של ב"ד לברר אדם כשר ונאמן לאפטרופוס ל"א מינהו אבי יתומים אין דרכו של האפטרופוס לבחן לכל עניני היתומים אחרי שכבר מת מי שמינהו אבל מינהו ב"ד לא ישבע שדרכו לדקדק בכל עניני היתומים להיות נאמן או שלא יצערו הב"ד שמינו אותו:

ה"ג אפטריפוס שמינהו ב"ד ישבע מפני שהוא כנושא שכר שמינהו אבי יתומים לא ישבע מפני שיכול לומר וכו'. וה"פ דנפיק עליה קלא דאיניש מהימנא הוא ומינהו אבי יתומים לא ישבע שיכול לומר דברי אהבה וריעות היה ביניהם ולא הנאת ממון:

ואתיא דר' יוחנן דאמר דמשתלם משל יתומים כרבנן דמתני' דאמרי מינהו ב"ד לא ישבע דמלתא בעלמא עבד לב"ד ואי רמיא שבועה עליה אתי לאמנועי מלקבל אפטרופסא על עצמו ה"נ אי קאמרת משל אפטרופוס אתי לאמנועי:

ודרבי יוסי בר חנינא כאבא שאול. דאמר ישבע דבשביל הנאה זו דנפיק עליה קלא דאיניש מהימנא הוא לא מימנע אפילו כי רמינן שבועה עליה ה"נ בשביל תשלומים משלו לא מימנע:

ופריך דר"י כרבנן. קאמרת מנא לך דלמא כאבא שאול נמי אתיא אלא שאני אפטרופוס דאבא שאול שהוקם לאפטרופוס ממש לכל נכסי היתום ודאי ניחא ליה לאיניש לקבלו עליו וליקרייא נפשיה איניש מהימנא מלפרוש ממנו מחשש שבועה אבל אפטרופוס זה שלא הועמד אלא לדון על שור נגח ודאי מימנעי מפני חשש תשלומין:

ה"ג בעי בר נש מיתן ממון דמיקרייא מהימן:

ודריב"ח. קאמרת כאבא שאול אתיא קשה אף אם נאמר דאתיא כרבנן לא קשיא דאדם מבריח עצמו מן השבועה אבל משום ספק תשלומין אדם מכניס עצמו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף