קרבן העדה/גיטין/ג/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:46, 26 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' על אתר. מיד כשר ואם לאו פסול:

בחפיסה או בדלוסקמא. אמתחות שרגילין לתת בהם שטרות ויש בהם סימן שהן שלו:

אם מכירו כשר. מילתא באנפי נפשה היא וה"ק מצאו בחפיס' או בדלוסקמא אף על פי שאינו מכירו או שמכיר להגט אע"פ שמצאו בכל מקום כשר:

נותנו לה בחזקת שהוא קיים. ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו דאמרינן העמד דבר על חזקתו אבל אם נודע שמת קודם שהגיע הגט לידה הגט בטל דאין גט לאחר מיתה:

מקריבין אותה. ולא חיישינן שמא מת וחטאת שמתו בעליה למיתה עומדת:

גמ' כל שלא עבר שם ברייה. שיהא אדם עומד ורואה שלא עבר אדם שם משעה שעבר השליח הזה שם עד שעת מציאת הגט:

עבר עכו"ם מאי. מי חיישינן שמא ממנו נפל או לא:

ה"ג ואבד מיניה:

סירקי. ישמעאל:

ואכשרון. דעכו"ם כיון שאינו בגט לא חיישינן שמא ממנו כפל:

ופריך נימר סימן הוה ליה ביה. דלמא רבה בר בר חנה סימן הוה ליה בהך גיטא ולכך אכשרוהו ולעולם בעבר עכו"ם ולית ביה סימן חיישינן:

ומשני ולא כן תני אין סימן מהני בגט ש"מ הא דהכשירוהו משום דלא חיישינן שמא מעכו"ם נפל:

ופריך והוא דמר וכו'. דלמא לעולם רבב"ח סימן ה"ל ביה והא דתני אין סימן בגיטין היינו סימן שאינו מובהק כגון שאומר בכמה שורות נכתב הגט אבל אם אמר שאות פלונית היה נקוד כלומר שלא נתחבר הדיו בכל האות ונראה כאלו הוא נקודות דסימן מובהק הוא סומכין עליו:

הכא. אי סלקא דעתך דסימן מובהק מהני בגט הכא במתניתן אם לא מצאו לאלתר אמאי פסול הא סימן גדול יש לו בו שם איש ואשתו הכתובין בו:

ומשני אני אומר. אדם אחר עבר שם שהיה שמו כשמו ושם אשתו כאשתו וממנו נאבד הגט ההוא:

ופריך הגע. עצמך שבדקו כל אותו מקום ולא נמצא שם אדם ששמו כשם הכתוב בגט למה יהא הגט פסול ומתניתין סתמא תנן משמע בכל ענין פסול:

ומשני אלא משום. חומרא דעריות דאשת איש שהיא בכרת החמירו חכמים וחששו שמא אדם ממקום אחר עבר שם ששמו כשמו וממנו נפל ועיקר הטעם כיון דנפל איתרע וחוששין לכל דבר שאפשר לחוש:

ופריך והא תנינן. יבמות פ' האשה בתרא:

הלכו וכו'. רישא דמתניתין משיאין ע"פ בת קול מעשה באחד שעמד בראש ההר ואמר איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו שוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני (בן) איש פלוני בן פלוני נשכני נחש והרי אני מת הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו ולא חששו שמא אדם אחר היה ששמו כשמו:

האיש הזה וכו'. משנתינו דפוסל לאו משום דחיישינן שמא עבר אדם ששמו כשמו וממנו נפל אלא איירי בשהיה לו לשליח או לבעל שנאבד ממנו גט זה שני גיטין אחד כשר אחד פסול שאינו נכתב לשמו או שאר פסול שאינו ניכר ואבד הכשר והשליך לאשפה את הפסול ועכשיו כשמוצא גט זה חיישינן שמא אחר מצא הפסול לצור על פי צלוחיתו ונאבד ממנו וזהו הנמצא עכשיו דכיון דנפל איתרע וחיישינן לכל מילי דאיכא למיחש:

ועשה בדרך. ושהה השליח בדרך קודם שהביא הגט להאשה מאה שנה:

ולא כן תני. אמתני' דתנן אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים פריך דלא תני כן בברייתא:

שהיא אסור' לאכול בתרומה מיד. בת ישראל הנשואה לכהן שאוכלת בשבילו אסורה מיד דכל שעתא חיישינן שמא עכשיו ימות אלמא חיישינן למיתה:

. ומשני תמן. התם באומר ה"ז גיטיך וכו' אפשר שמיד בשעת נתינת הגט נתקלקלה שהרי אפשר עכשיו הוא שעה אחת קודם מיתתו וכיון שאפשר שנפסלה משעת נתינה פסולה לתרומה לעולם אבל הכא ודאי בשעה שהלך לא נפסלה מתרומה שעדיין היה חי אלא דניחוש שמא מת לאחר זמן הא ודאי דלא חיישינן דאוקמינן אחזקה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף