קרבן העדה/כתובות/ט/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:25, 26 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' גובה כתובתה. ואינו יכול לטעון פרעתיך והחזרת לי שטר כתובתך וקרעתיו משום דתנאי כתובה מעשה ב"ד הוא וכל מעשה ב"ד כמאן דנקיט שטרא בידו דמי:

אבד גיטי. שלא הוצאתי אותו לגבות כתובתי על ידו כדתנן גובה כתובתה ולא קרעוהו ב"ד אלא אבד ממני:

והוא אומר אבד שוברי. כבר הוצאת בב"ד ואמרת אבד שטר כתובתי וגבו הב"ד הכתובה ע"פ הגט וקרעוהו ולי כתבו שובר על הכתובה שאם תוציאי עוד על יורשי שטר כתובה ותבא לגבות מכח אלמנות לומר לא נתגרשתי ולא נפרעתי או שתתבע ממני ותביא עידי הגט יהי' השובר לעד ואבד ממני:

פרוזבול. הלל התקין פרוזבול כדי שלא תשמט שביעית שמוסר שטרותיו לב"ד שיגבו מן הלוה חובו כל זמן שיתבענו דהשתא לא קרינא ביה לא יגוש שאינו תובעו כלום אלא ב"ד תובעין:

הרי אלו לא יפרעו. דחיישינן שמא כבר גבתה כתובתה וזה השמיטתו שביעית:

מן הסכנה. שגזרו העכו"ם על המצות ויראות לשמור גיטם וכן פרוזבוליהן ומשקבלם שורפין אותם:

גמ' הקורא ערעור על מעשה בית דין. כגון שטוען על הכתובה ומזון האשה והבנות פרעתי שלא בעדים לא אמר כלום ואינו נאמן:

ולא מתניתא היא. מאי קמ"ל מתני' היא:

גובה כתובתה. משום דמעשה ב"ד היא כדפרישית במתני' בבלייא. ר"ח בר אבא בבלי היה:

מן דגלית לך חספא מן מרגליתא. לאחר שהגבהתי החרס מעל המרגלית מצאת אותה כלומר עכשיו ששמעת ממני פירשת מתני' הכי ואי לאו דאמרית לך כן איכא לפרושי מתני' כדרב וכדמסיק ולא ש"מ כלום:

במקום שאין כותבין כתובה. איירי מתני' שאין סומכין אלא על תנאי ב"ד הלכך אינו נאמן לומר פרעתי אא"כ הוציא שובר דגט מוכיח שחייב לה כתובה:

מה דהיא מפקא. מה שהיא מוציאה דהיינו הכתובה היא גביא אבל באינה מוציאה הכתובה נאמן לומר פרעתי:

אפי' במקום שכותבין כתובה. גובה הכל בגט לחוד:

מן רב חיילה וכו'. מי שגדול כחו להשיב יבוא וישיב שאין להשיב כלום אף אי מוקמינן מתני' במקום שכותבין כתובה:

התיב ר"י והא תני. במתני' גובה כתובתה ע"י גיטה אע"פ שאין עמה כתובה ואי ס"ד דבמקום שכותבין כתובה איירי ניחוש שמוציאה עכשיו הגט ומטמנת שטר הכתובה והיא גובה סך הכתובה כדתנן במתני' ואח"כ כשימות בעלה מוציאה שטר כתובה וחוזרת וגביא:

ומשני אין שם ב"ד. בתמי' הרי יכול לשלם לה ע"פ ב"ד והם יעידו שכבר שילם לה:

ופריך כאינון דמתון. כאותן עיירות שאין שם ב"ד ושם יש לחוש:

ומשני ואין שם עדים. בתמיה הרי יכול לשלם לה לפני עדים:

ה"ג הרי בשהלכו העדים למדינת הים. יפסיד:

ומשני אין שם אומולוגיי'. בתמיה וכי אין שם ספר שכותבים בו השטרות ויברר מתוכו שכבר ניתן לה גט:

ולית רב אומולוגי'. כלומר ותו וכי אין שם איש הממונה על הספר ההוא שיודע שהיה לה גט:

ופריך אית רב אומולוגי'. אם יש שם הממונה על ספר ההוא יש לחוש שתוציא ממנו העתקה מהגט:

כהן דמר וכו'. כמאן דאמר אבדתי שטרי ועשה לי אחרינא:

כרטיסין. שטר כמו קרט"א בקוף:

ומשני אית ליה כההיא וכו'. בתמיה וכי אם אמרה האשה אבדתי כתובתי עושין לה אחרת הלא יש לחוש שתגבה בשניהם אלא ודאי אין נותנין בסתם אלא שכותבין עליו שהוא העתק ה"נ בגט אין נותנין סתם אלא שכותבין עליו שהוא העתק ותו ליכא למיחש למידי:

וממתנת עד שימות וחוזרת וגובה. שני' כאלמנה שאין היורשים יודעים כלום מהגט ולא יהדרו אחרי עדים:

שהיתה משמשתו עד שמת. ולא גירשה מקודם דהא מסתמא ידוע ליורשים אם פירשה ממנו קודם שמת וממילא יהדרו אחרי עדים:

במקום שכותבין וכו'. דקסבר אין כותבין שובר והיינו טעמא דגובה כתובתה דבמקום שכותבין והיא אמרה לא כתבת עליה להביא ראיה וכי קתני מתני' גובה כתובתה שהביאה ראיה שלא כתב לה ובמקום שאין כותבין והוא אומר כתבתי וירא אני שמא תחזור ותוציאנו עליו להביא ראיה ואי מייתי ראיה שכתב לא גביא ומתני' דתנן גובה כתובתה איירי בשלא הביא ראיה הלכך אינו נאמן לומר שניתי מנהג העיר:

והוה פרימיתין ליה. והיה לו קרעים כמו בגדיו יהיו פרומים:

א"ל לית אנא צריך ליה. דנאמן המלוה לומר פרוזבול היה לי ואבד:

ה"ג ותני כן נאמן המלוה לומר פרוזבול היה לי ואבד ונאמן הלוה לומר שטר זה פרעתיו וקרעתיו. וה"פ אם בא לפנינו שטר קרוע נאמן הלוה לומר שהוא פרעו וקרעו והמלוה מצא הקרעים:

מתני' אמרה כן. מתני' נמי דייקא:

ה"ג ואיפשר כן לא קרעתיו והכא קרעתיו. וה"פ ואפשר כן שיגבה בלא פרוזבול אלא ודאי שטוען פרוזבול היה לי וקרעתיו א"כ ה"נ נאמן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף