תשובה מאהבה/קצה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב"ה יום השלישי כ"א אדר תקס"ל פראג. שלום לידידי מחותני הרב המאור הגדול המופלג זקן ונשוא פנים מו"ה מיכאל נ"ו.
ע"ד אשר בקש רו"מ נ"י ממני לחוות דעתי ע"ד הציקאר"יע שמביאים אותו כתולדתו. טרם שמערבים הרוכלים מיניהם טרם אשר שורפים וטוחנין אותו ברחיי' אם שומרין אח"כ שמירה מעולה מחשש חימוץ לשם פסח אם מותר לשתותו בפסח נלע"ד אף שהציקאר"יא בזה אינו אלא שרשים בעלמא עכ"ז לא מלאנו לבי להקל אחרי המייבשין אותן שרשי' במקום גדולן ואף שאפשר שרובן מייבשין בשמש מ"מ המיעוט אפשר שמיבשין בתנור אחר אפיית הלחם ובפסח עצמו קשה לסמוך ארובא ואף שיש לצדד להקל דהרי אפילו בדבר חשוב ודשיל"מ אמרינן כל דפריש מרובא קא פריש ועיין בש"ע י"ד סי' ט"ז סעיף י' ובסי' ק"י סעיף ו' ה"ה ה"נ רובן מייבשין בשמש ומיעוטן בתנור א"כ אותן שמביאי' מרובא קא אתו וכבר בארתי במק"א שיש לסמוך בפסח עצמו על פריש אף אם לא אזלינן בתר רובה כי אין שני רובים האלה דומי' להדדי ודעת לנבון נקל אמנם עדיין אני חושש בזה כי במקום גדולן חותכין השרשים האלה לחתיכות קטנות בסכיני' שלהם וסתם סכין כו' ועוד הציקאר"יע הזה הוא חרף בתולדתו ומאן יימר אם האכרים האלה יש להם סכינים מיוחדים ומאי אמנקיותא קפדי שייך בזה או מה מרע אומנתי' בזה גם יש לחוש עד האידנא מאן נטרינהו אם לא היו בחביות של קמח ואפי' פו"דר צוקר צריכין להביא כתב הכשר שבא ככה ממדינה עם הרביות ואף כי במדינות ההם אינו מצוי הקמח משום חשש שחלפו בחביות שלנו ואף דבכל האסורים אחזוקי ריעותא לא מחזיקינן עכ"ז בפסח עצמו הפוסקי' מחמירי' ולענ"ד אם מייבשין שרשי' אלו בתנור שאפו בו פת המה חמץ גמור אחרי שעינינו רואות שמפזרי' קמח תחת הלחם אחר העריכה טרם אפי' ואין ספק אצלי אלו הי' נודע דבר זה לבעל מג"א לא הי' מצדד להקל במנהג ק"ק קאליש או שאין דרכם לפזר קמח תחת הלחם כי בודאי שמבדרין הרבה קמח על הפת והוי חמץ בעין ואינו מעלה ארוכה בכל דבריו ואף שהגאון בעל מג"א מקיל עכ"ז לא הקיל אלא במשקין היוצא מן האגסי' היבשים ולא בפירות היבשי' בעצמן כמו הציקאר"יא הזה ששותין אותו בעין וגם בזה מסיים שם המג"א כנ"ל ליישב המנהג אבל במק"א נהגו להחמיר כמבואר בסי' תס"ז סק"א ועוד הא ודאי אם אינם מביאים השרשי' האלה כתולדותם אלא אחר ששרפו וערבו וטחנו שאסור לשתות בפסח כי מי יודע מה הרוכלין ערבו בם ושמעתי מפי ידידי התורני המופל' המושלם ונבון ר' וואלף ווינר נ"י שמערבים בהן דגן ולותתין ושורפן ביחד וי"א שבוחשין בהם קמח ומים ואפי' להשהות אסור ויש להחמיר עכ"פ כמו לז"אפרין שזכרו האחרונים בסי' תס"ז בט"ז סק"ט ובמג"א ס"ק יו"ד ואם לצדד להקל אם טחנו קודם פסח ונאכל מהם ונתבטל ועיין בס' ח"י שם סק"א קודם הפסח שעת היתר אין חילוק נאכל בשוגג עיי"ש וכבר הכריע המג"א בכ"מ כדעת הפוסקי' דקמח מקרי לח בלח ומי יוכל לשער אם איכא ס' כנגד החמץ ועוד ה"ז דומה למה שמבואר בש"ע סי' תס"ו סעיף ד' אבל אם נתייבש הלחלוחית לא מהני ריקד דמיפרך ומתערב עם השאר כו' ור' המג"א שם ס"ק ט' אע"ג דקמח בקמח בטל בס' כיון שיש פירורין בעין חוזר וניער כו' דלא כט"ז סי' תנ"ג סק"ב ועיין בא"ר שם. גם זוכר אני דשאלה זו כבר באה לפני מורינו הגאון נ"א וב"ד (ואנחנו מנייהו היינו) והורו לאיסור וצו להכריז בכל בתי כנפיות לאיסור וחלה הוראתם ושוי' חתיכה דאסורא ועיין בי"ד גי' רמ"ב סעיף ל"א בש"ך ובאו"ת סי' כ"ה באופן שקשה עלי להתיר ולגבב הקולות יחד להורות היתר לכתחלה בדבר שאבותינו נהגו בו איסור עפ"י הוראת רבם וב"ד כ"ז נראה בעיני במושכלות הראשונות ואין אני אומר קבלו דעתי אם יצא הדבר עפ"י שני' מב"ד להתיר אין דבריו של אחד במקום שני' וחוזר אני מדברי ואחרי שהבחור המבקש ההיתר עומד וממהר עלי ושומר על התשובה לא אוכל לעיין היטיב בדבר הזה הפ"ד ידידו מחותנו הדורש שלום תורתו. שק' אלעזר פלעקלס.
נמנו חברי עלי והתירו עכ"פ בעל הנפש יחוש לעצמו.
בטוב ילין ויקץ ברחמים ה"נ מר חביבי הרב המאור הגדול שמו מפארים מוה' אלעזר נר"ו.
לא הי' פנאי לשעשע בדבריו הנעימים עד אחר תפלת ערבית והאמת אתו שכל בעל נפש יחמיר ויחיש לנפשו אבל לדין לית כאן בית מיחוש כל כך דדוקא בפירות יבשים דצריכין תנור לייבשן חיישינן שמא נתייבשו אחר אפיית הלחם אבל בעשבים הללו רובא דרובא נתייבשו בשמש למה לנו לאחזוקי ריעותא ומה שרצה לחוש לסתם סכין א"נ י"ל דרובן נעקרו בשרשיהן והוי כמו ס"ס ואם באנו לחוש לזה יותר ראוי לחוש מה שקונין מרור מן הא"י מה שאנו רואין שנחתך בסכין שלהם אמנם אותו חשש שנתערבו בתוכן חיטים דא עקא שה"ה ר' וואלף ווינר הראה לפני כמה פעמים שהי' בתוכו כמה חיטים שבורים אמנם עכשיו שישראל עשאו אסתלק האי חששא כ"ד אוהבו נאמנו בכל עת ועונה. הק' יעקב גינצבערג.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |