קרבן העדה/תענית/ב/ב

קרבן העדה תענית ב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ורגיל. כולא מתניתין מפורשת בגמרא:

גמ' ושפל ברך. עניו:

ה"ג ונוח לתשחורת. לעבודת המלך מלכו של עולם כ"פ הערוך ל"א לאדם בחור ששערותיו שחורות:

ויש לו בית ושדה. שמכוין לבו בתפלתו על הגשמי':

ופריך תנינן וביתו ריקן. ואת אמרת שיהיה לו בית ושדה א"כ אין זה ביתו ריקן ולא משני מידי אלא תרי תנאי נינהו:

אם אין להן. מי שיש בו כל המדות הללו:

ולמה י"ח ברכות מתפללין בכל יום דאע"ג דתפלה מן התורה נוסח התפלה חכמים תקנוהו וטעמא בעי:

למה רגשו. אינו מן המניין דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא נינהו:

צריך תענית. והיינו יענך ה' ביום צרה א"נ יענך לשון תענית:

רמז לת"ח. שצריך אדם לילך אצל ת"ח שיבקש עליו בעת צרתו לכך כתיב יענך ה' ביום צרה שהיה דוד מתפלל על אחרים:

צריך לשוח בכולן. עד שיתפקקו כל חליות שבשדרה:

חליות. קשרים:

אם יאמר לך אדם י"ז. ברכות הן שקבעו ובמזמור שמונה עשרה אזכרות הן:

ה"ג של טועין כבר קבעו קודם יבנה. וה"פ אנשי כנסת הגדולה כבר קבעו ברכת הטועין אלא ששכחו וחזרו ויסדוהו ביבנה נמצא שי"ח קבעו סמיד:

והא כתיב אל הכבוד הרעים. וא"כ היה להן לקבוע י"ט ברכות:

במכניע זדים. היא ברכת טועין וכן נוסח תפלתינו:

של דוד. ברכת צמח דוד כולל בברכת בונה ירושלים ואנן מחלקינן את צמח דוד מבונה ירושלים הרי י"ט:

אית לך מספקה. יש לך די סיפוקך לכל השמות שבמזמור:

כנגד י"ח פעמים שאבות וכו'. שתפלות כנגד אבות תקנום:

לית הוא מינון. לפי שלא נאמר אלא בחלום וגם שם לא נזכר אלא אברהם ויצחק:

כנגד י"ח ציווין וכו'. שתפלות כנגד תמידין תקנום:

מניין. כלומר כנגד מי תקנום:

כנגד ז' קולות. שרומזים על ז' ימי השבוע:

ה' ידין. ור"ה יום הדין:

שכתוב בפ' שלמה. כדי שיענה וכן אנו מבקשים שיענה ה' אותנו בגשמים:

מעין המאורע. תפילת תענית:

בין גואל לרופא. דכיון דת"צ הוא אף היחיד אומרה דיחידים בת"צ כציבור נינהו:

ה"ג ר' ינאי בשם ר' ישמעאל בשם בית ר' ינאי אומר בשומע תפילה ר' יונה בשם רב אפילו יחיד שגזר וכו'. וה"פ ר' ינאי פליג אר"ז וסובר דיחיד אפי' בתענית ציבור אינו מזכירו אלא בשומע תפילה ור' יונה ס"ל דאפילו בתענית יחיד קובע ברכה לעצמו:

בלילי שבת וביומו. כשם שאין חילוק בתפילת לילי שבת ליומו כך בתענית אין חלוק הלילה מיום וערבית שחרית ומנחה אומר עננו:

ואנא דלא בדקית וכו'. כלומר הייתי מסופק הלכה כמאן אי כר' ירמיה שאומרו בין גואל לרופא אי כרבי ינאי שאומרו בשומע תפילה:

סלקית לסידרא. נכנסתי לבית המדרש מקום שמסדרים שם הלכות:

אפי' יחיד וכו' צריך להזכיר מעין המאורע. כמו הציבור ומדקאמר אפילו יחיד משמע שאף הוא קובע ברכה לעצמו כמו הציבור:

ובמוצאי שבת. נמי אינו מתפלל אלא שמונה עשרה ולאפוקי מדרבי עקיבא דאמר ברכה רביעית לעצמה וה"ל י"ט:

ובמוצאי יום הכיפורים. לאפוקי מהא דתניא ובמוצאי יום הכיפורי' מתפלל מעין י"ח מפני טורח התענית קמשמע לן כר"ח ב"ג דמתפלל שמונה עשרה:

ובמוצאי תענית ציבור. דסלקא דעתך אמינא כיון דאז עיקר כובד התענית יוסיפו בתחנונים קמ"ל דלא שמע מינהי שאין היחיד קובע ברכה לעצמו בתעניתו דהא אפי' בתענית ציבור אינו אומר כל שכן בתענית יחיד ועוד דא"כ הל"ל סתם ובמוצאי תענית דהא בתענית יחיד נמי שייך הך דינא:

הווי איתותבת וכו'. הרי דאיתותב אף הא דאמר רבי ירמיה דיחיד בתענית ציבור אומרה בין גואל לרופא דאם כן היה להן לאומרה אף במוצאי תענית ציבור כי היכא דאומרים ביום דהא לציבור דמיין:

ואדיין את לזו. ועדיין אתה צריך לשאול דין זה:

לבא. להבא:

אומרו בעבודה. ברצה שאף היא תפלה על העתיד שתחזור למקומה:

ה"ג איזו היא מעין י"ח. אמתני' דפרק תפלת השחר קאי ואגב גררא מייתי לה הכא:

סוף כל ברכה וברכה. אומר בקוצר ומברך על כל אחת:

ראש כל ברכה. דהיינו שבע מעין י"ח ואומר ג' ראשונות וג' אחרונות ובברכה אמצעית כולל האמצעית כולן וחותם שומע תפילה:

א"ל הביננו. היינו חונן הדעת וכן מכולם ראש ברכה:

והתועים. העוברים על דבריך עליך לשפוט אותם כנגד צדקה ומשפט. ל"א והתועים במשפט עליך להשיבם ללמדם לשפוט כדבריך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף