קרבן העדה/סוכה/א/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:39, 25 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כמין צריף. שאין לה גג וראשי הדפנות מגיעות זו בזו מלמעלה והולכים ומתרחבים מלמטה:

או שסמכה. שהטה ראשי הקנים על הכותל והולכים בשפוע למטה לארץ:

מפני שאין לה גג. אינו ניכר מהו גג ומהו כותל דאהל משופע לאו שמיה אהל אלא א"כ יש לה גג טפח:

מחצלת של קנים. במחצלת קטנה כ"ע לא פליגי סתמא לשכיבה ואין מסככין בה כ"פ בגדולה ת"ק סבר סתם גדולה לסיכוך עבידא וסתם קטנה לשכיבה וה"ק מחצלת גדולה סתמא לסיכוך ואם פי' שעשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככן בה:

ולסיכוך מסככין בו. ה"ק ומחצלת קטנה סתמא לשכיבה ואם פי' שיהא לסיכוך מסככין בה:

ר"א אומר אחת גדולה ואחת קטנה. סתמא לשכיבה ועשאן לשכיבה דקאמר כלומר עשויות הן מתחילתן סתמא לשכיבה הלכך אף הגדולה מקבלת טומאה ואין מסככין בה ואס פי' שיהא לסיכוך מסככין בה:

גמ' שאם היתה. הסוכה נתונה על ד' אבנים שהן גבוהין טפח ויש שם טפח זקוף וניכר הצריף שהוא גג שיש בה שיעור אהל בזקיפה הוי אהל:

כבית יער הלבנון. שהיה גגו משופע וחלל קצת מלמטה:

למי נצרכה. ברייתא זו לאשמועינן דכשירה הסוכה כבית יער הלבנון:

במחצלת אושא שנו. שראויין לשכב עליהן:

סתם מחצלות אושא טמאות. מדרס דלשכיבה הן עומדות:

עד שיעשם אוהלים. אז נתבטלו ממלאכתם הראשונ':

סתם מחצלות טבריא טהורות. דקשות הן ואין לך אדם שוכב עליהן:

ה"ג הורה באילן על פתח החניות. שהן טהורין שאין ראויין לשכיבה:

ארוגה. שהיא חלקה טמאה:

מהו לסכך בה. במחצלת ארוגה שהיא סתמא:

ומשני במחלוקת ר"א ורבנן. הוא נכלל דאף בארוגה פליגי:

הורי מדוחק. שלא היה להם דבר לסכך בו הורה להם לסכך במחצלאות שהותר ראשי מעדנים שלהן:

מעדנים. פי' עושי מחצלאות כשמשלימין המחצלאות נשאר כמין חלל וגודלי' אותו בכל שני טפחים גידול אחד וקושרושלא יסתר הארוג ואם ניתר עומד לסתירה ונתבטל מתורת כלי ואינו מקבל טומאה או אם היא כבר טמאה טהורה:

ופריך והא תנינן טהורה. ואת אמרת שלא הורה כן אלא מדוחק הא אפילו שלא מדוחק נמי יש להתיר כשהותר ראשי מעדנים כיון דטהורים הן:

הדרן עלך פרק סוכה
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף