פני משה/כתובות/יג/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:16, 21 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png יג TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ג' ארצות לנישואין. חלוקות לענין נשואי אשה שאם נשא אשה באחת מהן אינו יכול לכופה לצאת אחריו מארץ אל ארץ:

אין מוציאין. מזו לזו לא מעיר לעיר ולא מכרך לכרך כרך גדול מעיר והוא מקום שווקים ומכל סביביו באים שם לסחורה וכל דבר מצוי בו:

אבל לא מעיר לכרך. שישיבת הכרכים קשה מפני שהכל מתישבים שם ודוחקים ומקרבים הבתים זו לזו ואין שם אויר:

ולא מכרך לעיר. דבכרך שכיחי כל מילי ובעיר לא שכיחי:

שהנוה היפה בודק. את הגוף ומחליאו ששינוי וסת אפילו לטובה תחלת חולי מעיים והלכה כרשב"ג:

גמ' מתני'. דקתני אין מוציאין בשהי' מיהודה ונשא אשה מגליל כלומר שהלך לגליל ונשאה שם וכיון דהנשואין היה בגליל אין כופין אותה לילך אחריו ליהודה:

אבל אם היה מיהודה ונשא אשה מיהודה. האי מיהודה כמו ביהודה כלומר שהיא היתה מגליל והנשואין היה ביהידה ושוב מרדה ושבה אל בית אביה לגליל בזה כופין אותה לצאת כיון שנשאת לו ביהודה וכן מגליל וכו':

אני פלוני שמיהודה. כך היו רגילין לכתוב בשעת הנשואין לפי שיש מקומות שאין כותבין כתובה וישתכח הדבר באיזה מקום נשאה ואפילו במקום שכותבין כתובה פעמים שתטמין ותאמר שנשאת לו בגליל ולפיכך היו כותבין בשטר בפני עצמו אנא פלוני מיהודה. ונשא אשה ביהודה:

כופין אותה לצאת. אחריו מגליל ליהודה:

מגליל. כלומר אבל אם כתוב אני פלוני מיהודה ונשא אשה בגליל אין כופין אותה לצאת מגליל וכן אני פלוני שמגליל וכו':

לעיר שכולה ישראל. כלומר ריבה וכן הוא בתוספתא:

ומנין שהנוה היפה בודק. כדאמר רשב"ג במתני':

במשרה וסמך להרה. כלומר שהרי לוט היה בתחילה בסדום שהיתה ארץ המישור ועכשיו אומר לו המלאך ההרה המלט והאויר של ההרים. הוא יותר מזוכך וטוב משל המישור ואת אמר אכין פן תדבקני הרעה ומתי בתמיה אלא מכאן שנוה היפה בודק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף