פני משה/יבמות/ג/ג

פני משה יבמות ג ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שנים מהן כו'. ונמצא שנופלות לפניו ב' אחיות או אשה ובתה ליבום ויש זיקה מדרבנן ולפיכך חולצות מדאורייתא ולא מתייבמות מדרבנן:

ור"ש פוטר. דסבר זיקה ככנוסה וכערוה גמורה היא ורחמנא פטרה ובגמ' מפרש אם פוטר בשתיהן או בשניה לחודה:

היתה אחת מהן כו'. בבבלי שם קאמר דלר"ש איצטריך דמהו דתימא הואיל ולר"ש זיקה דאורייתא היא ליגזור באחת מהן ערוה משום אחיות דעלמא קמ"ל:

איסור מצוה כו' ור"ש פוטר ובנוסחא המשנה בבבלי לא גריס באיסור מצוה ור"ש פוטר וכדמפרש התם דבהא ר"ש מודה דחולצות דגזירה משום איסור מצוה בעלמא שאינה אחות ערוה שלא יאמרו איסור מצוה יוצאת בלא חליצה אבל באחת מהן ערוה לא גזרו משום דכ"ע גמירי לה וידעי דלא רמיא קמיה ולא אתי למישרי אחות זקוקה דעלמא. ולפי הנוסחא דהכא צ"ל דלא ס"ל לחלק בזה ולא גזיר מידי דהואיל ומדאורייתא חזיא לייבומי וזקוקה היא הוו להו כשאר ב' אחיות שנעשו צרות זו לזו ולר"ש פטורה אחות זקוקה מן החליצה:

גמ' כך פירשה רבי הושעיה. דר"ש פוטר את השניה קאמר וטעמא דכיון דשמיע לן לר"ש דסבר זיקה ככנוסה דמיא דאמר לעיל בפ"ב הל' ב' גבי אשת אחיו שלא היה בעולמו שני אחין כו' דמייבם לאיזו מהן שירצה ור' הושעיה אזיל לשיטתיה דאמר שם בבלי י"ח דחלוק היה ר"ש אפי' בנולד ולבסוף ייבם דסבר דיש זיקה וזיקה ככנוסה היא וכשנפלה לפני אח השני קודם לידתו של זה ונזקקה לו לשני אלימא ההיא זיקה לשוויה ככנוסה והוי ליה כיבם ולבסוף נולד והילכך במתני' דהכא אמרינן נמי כיון דנפלה הראשונה זיקתה ככנוסה משווי לה והשני' פטורה משום אחות אשה ותו לא אסרה אקמיית' ומותרת הראשונה להתייבם. והכי אמר רב עמרם שם לר"ש ואליבא דר' אושעיא:

חבורה היתה מקשה. מפי בני החבורה נזרקה קושיא זו:

שלא עלת כו'. כלומר אמאי דאמר לר"ש דוקא השניה פטורה מקשה וכי עלה על דעת שיקנה אדם ב' אחיות כאחת וא"כ שתיהן פטורות הן:

אר"ח קומי רבי מנא ופליגא. כלומר דהש"ס קאמר לה דמה דאמר רבי חנינא לפני רבי מנא לקמיה פליגא על בני חבורה דאמר לו ולמה רבי שמעון פוטר בשניה והשיבו שלא עלת כו' דאלמא אפילו לטעם זה דוקא השניה פטורה. ונראה דבני חבורה ורבי מנא פליגא באוקימתא דמתניתין דלבני חבורה מיירי שנפלו שתיהן כאחת וא"כ שתיהן פטורות וכדמפרש טעמא התם לר"ש דכתיב ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין אפי' באחת מהן ולר' מנא מיירי שנפלו בזה אחר זה וא"כ זיקת הראשונה ככנוסה שוויי' ואפי' לטעם שלא עלת כו' אינה אוסרת על הראשונה וכן מחלק בבלי שם. א"נ י"ל דגרסינן בדברי ר"ח ולמה ר"ש פוטר את שתיהן כו' ובעיקר הדין פליגי לר"ש ואפי' לטעם שלא עלת' כו':

תמן אמרין. בבבל אומרים הטעם לדברי ר"ש דס"ל דאין זיקה כו' כלומר אין זיקה אחר הזיקה לאחר שנפלה הראשונה שוב אין זיקת השניה אוסרתה ובדנפלו זא"ז והשניה פטורה קאמר וכר' הושעיא דלעיל אלא דלדידיה אפי' לפי הטעם שלא עלת כו' השניה לבדה פטורה וכרבי מנא:

והוא שעבר ובעל. כלומר דרבי לעזר פליג ואליבא דר"ש דס"ל דלא אלימא זיקה לשוויה ככנוסה אלא דוקא שעבר ובעל את הראשונה דאז השניה פטורה ומותרת לשוק בלא חליצה ולרבנן דמתני' לעולם חולצת:

היך עבידא קידש כו'. כלומר איך הדין אם קידש אחד השניה לדידהו:

וקאמר הש"ס דעל דעתין דרבנן. דלעיל ואליבא דר"ש דיש זיקה והשניה פטורה ואסורה על היבם קידושין גמורין הן ותופסין בה:

על דעתיה דר' לעזר קידושין תלויין. בספק דלכשיבעול הראשונה אז השניה פטורה ותופסין בה הקידושין:

בא יבם על השניה ע"ד דרבנן ביאת ערוה. דיש זיקה וכערוה היא:

וע"ד דר"א אינה ביאת ערוה. בשניה אם לא בעל עדיין לראשונה דלא אלימא זיקה:

מתה הראשונה ע"ד כו'. כלומר אפי' לרבנן נמי מותר בשניה דאין זיקה לאחר מיתה דלא תימא דאע"ג דפקע איסור אחות אשה הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בשעת נפילה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם קמ"ל והא דאמרינן כן לר' לעזר בריש פירקין לר' לעזר דמתני' היא וכאשר ציינתי שם והאי ר' לעזר אמורא הוא:

היה לראשונה צרה. ע"כ דמשובשת הגי' דהרי אי אפשר לו לכנוס הצרה של הראשונה ולקיימה ג"כ אלא דגרסינן כמו לעיל הל' א' הי' לראשונה צרה חלץ לה נפטרה צרתה כו' היה לשניה צרה כונס את הצרה דמבית אחרת היא ומקיים אשתו היא הראשונה כדאמר לקמיה דמותר אדם באחות כו' וכן באחות צרת יבמתו כו' וכולה כדפרישית לעיל:

מחלפא שיטתיה דר"ש דתמן הוא אומר. לקמן הל' י' שלשה אחין נשואין ג' נכריות ומת אחד ועשה בה השני מאמר ומת דקאמרי רבנן דחולצות ולא מתייבמות מפני שיש עליה זיקת ב' יבמין ורבי שמעון אומר דמייבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה דמספקא לי' לר"ש דילמא יש זיקה והוו שתי יבמות מבית א' ולא מתייבמות וחדא נמי לא מיפטרא ביבום חבירתה דדילמא אין זיקה ככנוסה והוו להו שתי יבמות הבאית משני בתים:

והכא הוא אומר אכין. בתמיה דפשיטא ליה דיש זיקה וככנוסה היא:

עד אנן תמן. בעוד שהיינו בבבל הייתי שומע טעם ותירוץ לזה דהתם זיקת ב' יבמין ואינה זיקה כלומר אין זיקה חשובה ככנוסה ולפיכך זיקה נופלת למקום זיקה. זיקתה לשני שעשה בה מאמר נופלת וחלה על זיקתה מהראשון ונמצא שיש עליה זיקת ב' יבמין:

ברם הכא. אבל הכא במתניתין זיקת יבם א' הוא דהשני אחין מתו ונופלות לפני הג' וכשנפלה הראשונה זיקתה ככנוסה היא דאלימא זיקת יבם א':

ואין זיקה נופלת למקום זיקה גרסינן. כלומר דאין זיקה של השניה חלה על זיקה מהראשונה ולאסרה. וכה"ג מחלק בבלי שם על מתני' דהתם בשני אחין היא וזיקת יבם א' היא וכן הכא:

מה איכפלון כו'. כלומר דהקושי' מעיקרא ליתא דמה שייך להקשות מן אחיות דהכא לנכריות דשאני גבי אחיות דזיקה מחשבא לה כאחות אשה ולפיכך השניה פטורה:

אין את בעי מקשייא. ואם אתה רוצה להקשית על דברי ר"ש תקשה על ההיא ברייתא דלעיל פ"ב הל' ב' דאר"ז כו' דשתיהן אסורות לדברי ר"ש וע"ז תקשה מחלפא שיטתיה דר"ש דתמן כו'. וכאשר פירשתי שם מהמסקנא דההיא ברייתא דהטעם לר"ש דזיקה לדידיה כמאמר לרבנן הוא דקנוי' ומשויירת היא והילכך שתיהן אסורות והתם נמי נכריות הן:

והכא את אמר. גבי מתני' דנכריות דשתיהן מותרות לר"ש דקאמר מייבם לאיזו מהן שירצה ואמאי כיון דזיקה קנוי' במקצת היא ונמצאת שיש על כל אחת מקצת זיקת ב' יבמין. ועלה הוא דשייך ג"כ לתרץ כדלעיל דהתם זיקת יבם א' היא והכא זיקת ב' יבמין הן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף