פני משה/פאה/ח/ח

פני משה פאה ח ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מי שיש לו חמשים זוז וכו'. כדקאמר בגמרא חמשין עבדין טבין מן מאתים דלא עבדין. מן מאתים כלומר מעין מאתים שהחמשים שעושין פירות הם כמו המאתים שאין עושין פירות:

וכל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל. כגון שדוחק עצמו במלאכה ומסתפק במעשה ידיו כדי שלא יתפרנס מאחרים אבל אם אין מעשה ידיו מספיקין לו ומסגף עצמו בחיי צער ומגיס דעתו ואינו נוטל על זה אמרו בגמ' כל הצריך ליטול ואינו נוטל ה"ז שופך דמים ואסור להתרחם עליו על נפשיה לא חיים על אחרים לא כש"כ ועל מי שיכול להסתפק במעשה ידיו אף שהיא בדוחק אמרו כל הצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו ועליו הכתוב אומר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו:

גמ' הדא אמרה וכו' מן מאתים דלא עבדון. האי מן לאו מן יותר הוא מתפרש אלא מעין הוא וכמו המאתים כדפרישית במתני':

המסמא את עינו וכו'. תוספתא היא בפ"ד. ועושה כן לרמאות את בנ"א שיתנו לו יותר:

שמואל ערק מן אבוי. פעם אחת כשברח מאביו מחמת איזה כעס שכעס עליו והלך ועמד לו בין שני צריפין של עניים ושמע שהיו אומרים באיזה אגרנטורין אנו אוכלין היום בשל זהב או בשל כסף. אגרנטורין מלה ארמית היא גארניטירו בלע"ז על סידור הכלים של השלחן א"נ על המופת שאוכלין עליהן והלבנים מכונים בשל כסף והצבועים במיני רקמה מכונים בשל זהב וכשנכנס וסיפר לאביו:

א"ל צריכין אנו להחזיק טובה לרמאין כדאמר לקמן שאלמלא הן היה נענש האדם מיד כשתובעין ממנו צדקה ואינו נותן ועל ידיהן יש להתנצל ולומר המצויין הרמאין כמו אלו וכיוצא בהן:

דלמא. מעשה בר"י ור"ל שהלכו לרחוץ במרחץ חמי טבריא ופגע בהן עני אחד ובקש שיזכו עמו ואמרו לו לאחר שנחזור מן המרחץ נזכר עמך וכשחזרו מצאוהו מת ואמרו נטפל בו עכשיו לקוברו וכשהיו מטפלין עמו מצאו כיס של דינרין תלוי עליו תחת בגדיו ואמרו היינו דר' אבהו וכו':

פריטין. נתן לו פרוטות לחלק לעניים יצא ומצא עני אחד שאוכל. בשר ושותה יין ונכנס ואמר לאביו לזה איני רוצה ליתן וא"ל תן יותר לזה דנפשיה מדתיה שנפשו היא מדתו ורגילות שלו כך הוא וצריך ליתן לכ"א כפי המדה והמנהג שלו:

ר' יעקב וכו' גרסי' להא לקמן בסוף פ"ה דשקלים:

והוון יהבין וכו'. היו רגילין ליתן לו דינר א' מן הצדקה ואח"כ נודע להם שהיה מחלקן לעניים אחרים.

וכהאי עובדא דר' זכריה וכו'. שהיו מרננים עליו על שהוא מקבל צדקה ואינו צריך לזה ולאחר שנפטר מצאו בחשבונות שלו שהיה מחלקן תמיד:

(בכאן חסר מהכתב יד עד סוף המסכת והצגנו הפי' מהר"א פולדא) כד דמך. כשמת:

מפליג. מחלק:

מפליג מצוה. מחלק צדקה בלילה:

רבהון דרוחיי'. שר של הרוחות:

לא כך אולפן. לא כך למדתנו:

אל תסיג וגו'. ולילה הוא גבול רוחות ושדים ולא של בני אדם:

מתכפי. מכפי ממנו וברח השד מפניו:

טול ואתה פורע. ובכך לא יתבייש ליטול והיינו השכלה היאך ליתן לו שלא יתבייש:

מן דהוה נסב. לאחר שלקח העני א"ל ר' יונה הרי הן לך במתנה:

איתהוו. זקנים היו בימינו מי שהיה נותן להם צדקה בין ר"ה ליה"כ היו נוטלין אמרו מנהג הוא עמנו הכי:

טומיתי'. הא לך מעות שווי' ליקח בהן בשר ולא תרנגול':

עייני. עינים שראו אותך ולא נתנו לך יהיו סומין.

ומטיתי' כן. ונעשה לו כן כמי שקילל עצמו:

אי. אוי:

רבי הושעיא רבה. אדם גדול:

הוות רבי' מלמד. שהיה לומד לברי' דר' הושעיא היה סגיא נהור והיה רגיל שאכל המלמד בכל יום עם רבי הושעיא פ"א היה לרבי הושעיא אורחים ולא אכל המלמד עמי' שלא קראו אותו לערב עלה לגבי' א"ל לא יכעוס מורי עלי על שלא קראו לך היום לאכול עמי כי היו לי אורחים ואמרתי שלא לבזו' כבודך להושיבך בין האורחים א"ל המלמד אתה פייס' מי שנראה ואינו רואה והוא סומא זה שרואה ואינו נראה והוא הקב"ה יקבל פיוסך ויגמלך על כך:

הדא מנלך. מנין לך זה שהוא כ"כ דבר גדול הפיוס לסגיא נהור שאתה נותן לי כנגדה ברכה גדולה כ"כ:

יתב. ישב:

לרע מיני'. למטה הימנו:

פרנסה דאיקר. פרנסת כבוד.

אילולי דהוא בר נש רבא. אילו לא היה זה אדם גדול לא היה ראב"י מושיבו למעלה ממנו:

מהו הכין. למה נעשה לי כל הכבוד הזה:

שיקעו אבותי כאן. עד שבנו בית הכנסת הזה:

כמה נפשות שקעו בזה. דטוב היה להם ליתן איתן המעות ללומדי התורה וכי אין בני אדם שיתעסקו בתורה אלא שאין להם פרנס' ואין להם פנאי לעסוק בתורה:

הרי זה שופך דמים. ואסור לרחם עליו שעל עצמו לא חייס כו' וכל מי שאינו מרחם על אחרים אין מרחמים עליו והיינו שאינו יכול לפרנס עצמו אפי' בדוחק מיירי משא"כ מתני' דיכול לפרנס עצמו בדוחק לפיכך לא יטול מן הצדקה הר"ש:

ברוך הגבר אשר יבטח בה' ולא שם מבטחו בבני אדם לסוף והיה ה' מבטחו:

סליק פירקא וכולא מסכת ברחמי ובסייעתא דשמיא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמתמעבר לתחילת הדף