אבקת רוכל/צ
|
< הקודם · הבא > |
שאלה משומד שהיה לו ג' בנים והאחד מהם בא לארץ ישראל לחסות תחת כנפי השכינה וחילק משומד זה נכסיו וציוה שמי שילך לארץ ישמעאל ויחסה תחת כנפי השכינה יירש והאחד מן השני' הנשארים בגיות בא לארץ ישמעאל והפצירו בו שיחסה תחת כנפי השכינה ולא רצה מה משפט נכסי המת ומה יעשה בהם:
תשובה גרסינן בפ"ק דקידושין אמר רבי חייא בר אבין א"ר יוחנן גוי יורש את אביו דבר תורה דכתיב כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ודילמא ישראל משומד שאני אלא מהכא כי לבני לוט נתתי את ער ירושה ומדאמרינן ודילמ' ישראל משומד שאני משמע דישראל משומד יורש את אביו והיה נראה לומר לכאורה דאין כאן הכרע דכיון דבלשון דילמא אתמר היאך נלמוד מכאן לפסוק כן אבל מצינו להרמב"ם שפסק בפ"ו מה' נחלות שמשומד יורש את אביו וכן פסק הרא"ש בפסקיו וצ"ל דמשמע להו דהא דאמר בלשון ודילמא לאו משום דמספקא להו דישראל משומד אי יורש את אביו או לא דמיפשט פשיטא להו דיורש את אביו והאי דאמר בלשון דילמא אגוי יורש את אביו קאי כלומר מהאי קרא ליכא לאוכחא דגוי יורש את אביו דדילמא גוי אינו יורש את אביו והאי קרא לא מיירי אלא בישראל משומד וכדקי"ל דמשומד יורש את אביו וכן כתב המרדכי בשם
ראבי"ה דמשומד יורש את אביו ואע"פ שכתב המרדכי בשם מר רב צדק גאון דמשומד אינו יורש את אביו דהא דפריך הכא לר"י דילמא ישראל משומד שאני הכי פירושו דילמא ישראל משומד מוריש לבניו וכן פירש רבינו חננאל עכ"ל לא שבקינן מה שהסכימו בו הרמב"ם והרא"ש ז"ל שעל הוראנתם סומכין כל ישראל: מיהו אע"פ שהדין הוא כך שמשומד יורש את אביו מן התורה כ"כ הרמב"ם שאם רצו ב"ד לאבד ממונו ולקונסו שלא יירש כדי שלא לחזק ידי הרשעים הרשו' בידם וכיוצא בזה כתב הרא"ש בפסקיו וז"ל אם אפשר טוב לתיתו ביד ב"ד ולא יהבינן ליה דאזיל ואכיל בגיותיה כדאמרינן גבי קנס בכתובות ואם ישוב יתנו לו ירושתו עכ"ל וכיוצא בזה כתב המרדכי בשם ראב"יה וכ"כ עוד הרא"ש בתשובה הביאה הטור וז"ל והר' יהודה כתב בספרו הדינים תשובה אחת לרבינו משולם ששומד אינו יורש את אביו והביא ראיה מן הפסוק וא"ל דקרא אסמכת' בעלמ' הוא דאע"פ שחטא ישראל הוא ובנו הוא לכל דבר אבל קנס הוא שקנסו חכמי' ואסמכוה אקרא עכ"ל ותשוב' זו דרבי' משול' כתבה הרשב"א בתשו' בשם רבי' האיי ואע"פ שיש לדון על טענת הרא"ש שטען שתשובה זו וגם בפסקיו דאע"פ שחטא ישראל הוא ובנו הוא לכל דבר דאיכא למימר דלאו כללא הוא לכל מילי דהתם לענין קידושין ולענין שבנו המשומד פוטר מן היבום אבל לענין ירושה אין לנו ויותר היה נראה שרבי' משולם ורבינו האיי מדאורייתא אמרו שאינו יורש מההוא קרא דמייתי ומההיא דפ"ק דקידושין ליכא ראיה כמ"ש לעיל אין משיבין את הארי: ומ"מ לדברי הכל לענין מעשה אין משומד יורש את אביו אלא דאיכא מאן דאמר מדינא ואיכא מאן דאמר מקנסא ואע"פ שבתרומת הדשן כתב לחלק בין היכא דלית בה צד הרהור תשובה ומיבק אביק במינות להיכא שיש בטחון ספק שמא יחזור בתשובה נ"ד הא חזינן דלית ביה צד הרהור תשובה ומיבק אביק במינות הילכך דבר פשוט הוא דאין לך ראוי לקנס יותר מזה כ"ז הוא אפילו לא היתה כאן צוואת האב וכ"ש שצוה האב ופירש שאם לא יקיים אותם תנאים שהתנה לא יטול דבר ויזכו בחלקו שאר יורשיו וכיון שהתועב הוא לא רצה למול והפר ברית וחק זכו בחלקו שאר יורשים וכיון שהיורש האחד בגיות ינתן ליהודי חלקו וחלק השני מחלק התועב הזה עם חלק שהניח לו אביו כדי שיאכל היהודי הפירו' ויונח ביד ב"ד עד שיבא ליהידות וינתן לו או עד שימות ויירשנו אחיו היהודי ומאחר שכשמת האב היו הנכסים ביד שליש וזה היהודי עם אחיו התועב סבבו להוציא הנכסים מיד השליש להניח בית אמם אם עתה רוצה היהודי שיוציאו הנכסים מידה ויטול הוא חלקו והשאר יהא מונח ביד ב"ד הרשות בידו דהוא אסקה והוא אחתה כ"ש אם טוען שאינם בטוחי' בידה לסבו' שהוא טוען שהדין עמו ואם האשה הנזכרת נתנה מהנכסי' הנז' לתועב הזה אין ספק כי היא פושעת בידים כיון שלא קיים מה שהתנה אביו וחייבת לשלם מנכסיה כ"ז נר' לי פשוט נאם הצעיר יוסף קארו
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |