תוספות/מנחות/פה/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
[1] והשוקע גמר שקיעתו נמצאו ששה עולין בשתים עשרה שעות של יום וששה בלילה כל ימי ניסן ראש טלה מתחיל לצאת ובאייר שור ובסיון תאומים וכן הסדר נמצא באדר מזל דגים מתחיל לעלות בבוקר ולסוף שתי שעות טלה מתחיל לעלות ולסוף ארבע גמר עלייתו ושור עולה לסוף שש גמר שור ומתחיל תאומים ולסוף שמונה גמר תאומים ומתחיל סרטן נמצא ראש טלה באמצע הרקיע שהרי עברו שש שעות משהתחיל לעלות ובשש שעות ראשו מגיע לאמצע הרקיע שהרי מתחלת עליית המזל עד תחלת שיקועו י"ב שעות נמצא שמשעה שמתחיל לעלות עד ו' שעות מגיע לאמצע הרקיע ולסוף ח' שעות משעלה הוי זנבו באמצע הרקיע נמצא זנב טלה באדר בסוף שעה עשירית באמצע הרקיע ומשני התם הא בחרפי הא באפלי ופירש שם בקונט' בחרפי חטין ושיפון הנזרעים בתחלת החורף באפלי שעורים וקטניות הנזרעים באדר ומיהו קשיא לפירוש הקונטרס דבי' שעות ביום אין כוכבים נראין ומזל כימה נראה ועוד וכי דרך פועלים לצאת ממלאכתם בעשרה שעות הא אמרינן בריש הפועלים (ב"מ דף פג:) דפועל בכניסתו לביתו משלו דהיינו בלילה על כן נראה דהיינו [2]בשבט שמזל דלי מתחיל לעלות בבקר ונמצא דקיימא כימה ארישייהו בסוף היום:
בעי רבא הקדישו מהו שילקה. שמא יש שום צריכותא הא דאזיל ומיבעיא ליה אכל חד וחד ונראה דבעיא דעצים אליבא דרבי לעיל בהקומץ רבה (דף כ:) דעצים קרבן גמור הוא ושייך בהן לא תקריבו:
הלך לצור. אין זה [3]צור המעטירה[4] אלא צור אחרת שהיתה בארץ ישראל:
עוזק. יש מפרשים כמו (ישעיה ה) ויעזקהו עושה גדר סביב זיתיו ולא יתכן דהא תניא עוזק תחת זיתיו ובערוך פירש חופר ומשליך אבנים כדפרישית בריש פירקין:
- ↑ המשך הדיבור מעמוד א'.
- ↑ צ"ל בתחלת שבט. צ"ק. גליון ש"ס וילנא
- ↑ ישעיה כג. גליון ש"ס וילנא
- ↑ וכן כתב רש"י כאן: צור הוא שכונת עיירות שבארץ ישראל. ובהגהות יעב"ץ כתב דלא ידע מנא להו זה. ובשיטה מקובצת אות כח: המעטירה. גליון אבל בספרי בפסוק זה לא הזכיר ירושלים. ע"כ. היינו דלגרסה שלפנינו בגמ' שהלך מתחילה מלודקיא לירושלים הן כבר עבר בדרכו בצור המעטירה וא"כ צ"ב לומר שיחזור לצור וגם הא קמן שלא מצא שם שמן כל צרכו ומזה הוכרח להם לרש"י ותוס' דצור אחרת היא שהיתה בארץ ישראל, וע"ז העיר בשיטה מקובצת שבספרי בפסוק זה (דברים לג כד) וטובל בשמן רגלו, הובא מעשה זה ולא הזכיר ירושלים, ושוב לפ"ז אפשר לפרש בצור המעטירה.