אבקת רוכל/נה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבקת רוכל נה

סימן נה

תשובתי על תשובת הנז' בענין המקוה של חמת החכם השלם נר"ו

אחד"ש מעכ"ת באתי להשיב לכ"ת על ענין טבילת חמת האריך כ"ק בדברים לא יסכון בם דמה לנו אם הרי"ף סובר כן או אינו סובר כן שרוב הדינים המוחזקים בידינו ימצאו גדולים חולקים בדבר ואפ"ה לא נקטינן אלא כסוגין דעלמא וכל המורה דלא כסוגין דעלמא טועה בשיקול הדעת יאמר לו כדאיתא בפ' אחד דיני ממונות ובנ"ד סוגיא דעלמא לפסול שאובה שהמשיכוה כולה ובעדותו של הרמב"ם ז"ל בחיבור וגם בדורות אבותינו ובדורינו זה לא נראה ולא נשמע מי שיקל בכך אדרבא ראינו בשאלוניקי ובאנדרנופלו שהם מקומות תורה שהוציאו הוצאות מרובין ביותר לחצוב להם באר מיים חיים לטבול בו וקודם לכן היו טובלות במי גשמים מכונסים והיו הנשים מצטערות מצד הקרח הנורא עד שהיו מגיעות לפרק המיתה ומעולם לא עלה על דעת שום אדם להקל ראש לטבול באמבטי שבמרחצאות שהיא שאובה שהמשיך כולה וכ"ש במלכות הזה שהרמב"ם הוא הר' המובהק בכל הגלילות האלו ממזרח שמש עד מבואו שמעולם לא נשמע פוצה פה ומצפצף להקל בכך ואם בני חמת להיות שאינם בני תורה טעו והיו טובלים בשאובה שהמשיכוה כולה ראוי לגעור בהם ולכופם שלא יקלו בכך לא להחזיק ביד טעותם ולעשות סניגרון לדבריהם לא בצדק ולא במשפט כי ע"כ תפיג תורה ואפי' אם היה שהיו נוהגין כן על פי איזה חכם שהורה להם להתיר היה ראוי לגעור במורה ההוא ולכפותו שיחזו' בו ויאסו' מה שהתיר כ"ש דאשר עשו כן מד"ע בטעות:

ומ"ש עוד כ"ת ואף אם יהיה הרמב"ם רב בגלילות האלו היינו בדבר שנהגו כמותו אך לא במה שלא נהגו כמותו כו' דבר פשוט הוא שדבר זה אין לו שחר שדבר ברור הוא שאין לך נהגו כמותו גדול מזה וכמו שכתבתי:

ומ"ש כ"ת דבנ"ד אפשר כי קיבול המים לא יחשב כמקבל בכלים יען כי שם כלים בטל מהם לפי שהגלגל חלול הוא עשוי מחבור לוחות ונסרים ובו פיות תלפיות כו' עד דרך סיבוב הגלגל כו' חוץ מכ"ת עשיית הגלגל הזה אינו כן אלא עושי' כלים מנסרים ומחברים הנסרים זה בזה ביותר כדי שלא יתפזר מהמים הנשאבים דרך שום נקב ואח"כ קובעים הכלים ההם בגלגל ואפילו אם תמצא לומר שהוא נעשה כדרך שכת כ"ת סוף סוף אחר שמבדילים ביניהם בלוחות פשוטים הרי הם כלים:

ומ"ש עוד כ"ת ואפילו שיהיו כלים גמורים הואיל ואין להם שוליים לשבת שלא מסומכין כו' כבר כתבתי שכלים אלו גמורים הם ושוליהם חלק ופשיטא שיכולים לישב שלא מסומכין ובשביל שקבעום בגלגל לא הפסידו תורת כלי שעליהם:

ומ"ש עוד כ"ת דכיון דדרך שוליהם יש בקעים בכונס משקה אפילו שיהיו כלים בטל מהם תורת כלים ולא פסלי כדאיתא בתוספתא קסטלון המקלח מים כו' ותנן נמי השוקת שבסלע כו' וכתב עליה הרא"ש ולמדנו מזה שמותר לעשות גיגית גדולה של עץ כו' ויטבול בתוכה וכל הפוסקים מסכימים עכ"ל כ"ת:

ואני אומר שאין כל הפוסקים מסכימי' כן שהרי הרמב"ם שהוא מאריה דאתרא אינו מסכים שבנקב כל שהוא ליסגי דוק ותשכח ואפילו הרא"ש לא התיר בכך לענין מעשה שהרי כתב הטור וז"ל כלי שניקב בשוליו אפילו כל שהיא אינו חשוב עוד כלי לפסול את המקוה וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל בתשובה מכל מקום אין להקל לעשות מקוה לכתחילה ולהביא מים בכלי מנוקב בזה עכ"ל ותו לא מידי:

ומ"ש עוד כ"ת גם ע"י קילוח המים תמיד מהגלגל דרך סיבוב לנהר תחשב כאלו האמה ההיא מושכת מים מן הנהר בעצמו דהא ניצוק משוי לה חבור עם הנהר כו' אע"ג דניצוק כזה לא חשב חבור לענין טבילה כו' מ"מ ניצוק לא הוה חבור לטבילה דהכי תנן בטהרו' פ"ט ובמקוואו' פ"ד כו' דברים אלו הם כנגד כ"ת שרצה להתיר והוי מעשה לסתור:

ומ"ש כ"ת וז"ל עוד הגלגל סובב תמיד כנגד מים שבו לא יחשבו שאובים דהכי תנן פ"ו דמקוואות גבי מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות דטביל בו את הסגיס ונעלהו ומקצתו נוגע במים וכפי זה נ"ד יהיה כשר אליבא דכולי עלמא עכ"ל כ"ת אין הנדון דומה לראיה ולא דמי אפילו כי אוכלא לדנא:

והנה בספר ב"י הובאו דברי מי שרצה להתיר לטבול במקוה העשוי ע"י הגלגל ומגלגל במי הנהר ובגלגל כלים נקובים בכונס משקה ונתבאר שם שגדולי המפרשים והפוסקים חולקים ואוסרים יע"ש והנה בקוסטאנטינ' יש מרחץ ובו מקוה הנעשה ע"י גלגל כזה ואין טובלין בו עם היותם בני תורה ק"ו במקום שאינם בני תורה ומי הוא אשר ימשכן עצמו להעמיד מה שעשו מי שאינם בני תורה ומה גם בדבר דסוגיין דעלמא שלא להקל:

והנה על מגילה הכתובה בלשון לעז שהיו נוהגי' לקרות בה בהרבה מקומות והריב"ש חלק עליהם וכתב לפסול מפני שלא היו בקיאים בלעז החשתרנים בני הרמכים ואפילו אם היו בקיאים בו לא היה ראוי לקרותה לנשים בלעז משום ההיא דהרמב"ן כתב לו הר"ן כלשון הזה רואה אני דבריך טובים ונכוחים שאפילו בענייני העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח ומשומ' מבלי נזק ומכשול ואפי' באפשר רחוק על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדברי תורה שהם כבשונו של עולם ואיך נניח את הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונכניס עצמנו במקום צר ובמשעול הכרמים עכ"ל וזה דבר שאין עליו תשובה ועם היות כל דברי' אלו פשוטים הוצרכתי לכותבם והלואי יועילו נאם הצעיר יוסף בכמוהר"ר אפרים קארו זלה"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף