אבקת רוכל/נו
|
< הקודם · הבא > |
דין הכשר מקוה שבעיר קראסר שיש מי שרצה לפוסלו
ו לשמע אוזן במענוהו וכעין שכלנו ראינוהו ושרתנוהו ועל לוח לבנו חקקנוהו וכעת ביום ובלילה איוינוהו כן בקדש חזינוהו נכספה וגם כלתה נפשנו אל הר עדותיו ולשכון במעונותיו ולעלות וללקוט שושנים בגלי מעלותיו ולהשתעשע בנועם צורתו ולשבוע מזיו טוהר תמונתו כי כן חק כל שומע שמועתו וסופרים בלבם חקו תכונתו ושוחרים לבקש מיטב אמריו ומתאוים לטעום דבר מה מנופת צופיו ולהתאבק בעפר רגליו ולאהבה אותו ולדבקה בו נכבדות מדובר בו מה יופיו ומה טובו וכל זה למען ייטב להם כל הימים כמו כן אנחנו צעיר הצאן הדרים פה קראסר:
תחלת דברינו וראשית בכורינו נשאל עזר מאשר נתן במעכ"ת כח לעשות חייל בהתחלתינו לשאול בשלום מע"כת שועינו ויקרנו ציץ נזרנו הודנו והדרינו אורנו וצור ישענו מתקנו וצוף זכרנו עבדיו המשחרים פניו בכתבינו וספרינו כדי להתאבק ולהתדבק בקשור חזק בחוט אהבתו ולהמש' בעבותות הדרת חבתו ולבקר תמיד בהיכלו כי כמה ריעים דודים חבר העט והספר להיותם אחדים והנה עתה לא נשאר לעבדיך כי אם להשתעבד עצמינו בחבור העיות כי נפשותינו נשוקות ולייות וזה חסדו אשר יעשה עם עבדיו שעל מכתבינו יעננו כי על זה אנחנו תואבים וחומדים ואליו נשענו עינינו ולתשובתו כלתה נפשנו וכאפרכסת נפתחה אזנינו ולמען קדוש ישראל אשר אדונינו עומד לפניו ישלח ידו אל העט והדיו ויאכילנו מראשית תבואת פיו ופריו יען כי תשוח עלינו נפשנו העשוקה ואש תבערה תבער בנו ולבנו זחול בקרבנו ובמסתרים מר יבכיון וכנהמת ים יהמיון על מעשה שהיה פה קאסר:
במקוה שהיו באים לו המים דרך צנורות תחת הקרקע ומהצנורות לשוקת ומהשוקת למקוה והוחז' המקוה הזה בכשרות זה כמה ימים ושנים יען נעשה ע"י חכמים אנשי מעשה ועתה אירע העניין שנבדק ונמצא שהמים הבאים מהצנורו' לשוק' היו באים לשוקת דרך נקב שהיה בשוק' מצדו והיו יוצאים ג"כ דרך נקב אחד מן הצד למקוה ומהנקב עד קרקעי' השוק' היה בו כדי להחזיק כמה רביעיו' מים וחכמינו ה"ר יוסף מזרחי קם בריהטא בנפש מרה ובדעת חסרה בתוך קהל ועדה לתורה ולתעודה חתום תורה דעו לכם כי לא עלתה לנשיכם טהרה וכשומענו דבריו אחזתנו רעד ורעדה וניגש אליו ונאמר לו למה תעשה כה לעבדיך ותשים חמדת קהל כבני כושים ועיבל וכילדי עיפה ואפר צבי עופר אנא תמצא לנפשך כופר היה לך לדרוש ולחקור השיב לנו כי מה צורך לחקור ולדרוש כי ידוע הוא כי מקוה כזה פסול סוף דבר כי חקרנו ודרשנו וראינו שאין בדבריו ממש ורובינו לא שמענו לו באומרנו העמיד המקוה על חזקתו ועם היות שראוי לתקנו למהיום והלאה מ"מ למה שעבר נעמידהו על חזקתו שמא היום הושמה השוקת הזאת ועוד שאפילו אם תמצא לומר שהיא הוא השוקת מ"מ לא נבדקה כראוי שהבודק אותה שם ידו בתוך השוקת בעוד המים והטיט בה ובדוחק הכניס ידו עד הנקב שבצד לבד ואולי יש נקב אחר בקרקעיתא ועל הכל היות מים שאובים מחלוקת אם הם דאורייתא או דרבנן ולפיכך לא חששנו לדבריו ועכ"ז קצת מהמון העם פירשו על פיו מנשותיהם עד יטבלו טבילה אחרת כפי סברתם במקוה כשר ועכ"ז לא סמכנו על דעתינו ושלחנו מבינותינו איש נבון וחכם לקושטאנטינא רבתי יען היותה קרובה לנו לראות מה יורונו משם רבני עולם אשר שם וכשומעם דברי שלוחנו ענו כולם פה אחד ואמרו דבר זה פשוט הוא שמקוה זה כשר אליבא דכולי עלמא וזה היא מחלוקת ישנה בין הרב כמוהר"ר יוסף קארו נר"ו ובין הרב כמוהר"ר יוסף טאייטאצאק זלה"ה ובענין כזה אין להוציא המקוה הזה מחזקת טהרה כאשר נכתב באורך בספר בית יוסף ולדעתו דעתינו נוטה כי לשון הרשב"א מורה כפירושו בה ואף לדעת כמוה"ר יוסף טאייטאצאק זלה"ה אינו חולק בנדון זה מכמה טעמי כאשר תראה באורך וא"כ הדבר פשוט והוא מושם בדפוס למה נטריח עצמנו להעתיקו הלא לפניך הוא וכשומעו דבריהם הנבון כה"ר אברהם שלוחנו לקח לו ב"י והעתיק הלשון אות באות תיבה בתיבה כמו שהוא ועם היות שלא היה לו צורך להעתיקו מאחר שהרבנים הורו שבנדון כזה מקוה זה כשר וכשר בעבור הראות לכל המונינו ומה יופיו ומה טובו כי לא זכינו להיות אצלנו ספר אחד מהם וכדי שלא ליתן פתחון פה לבעל הדין לחלוק טרח להעתיקו ולא עוד אלא שבביאתו לבירוסא שאל ג"כ לחכמים אשר שם וגם הם ענו כאשר ענו רבני קוסטאנטינא ובעבור שלא יהא לב איש עליו נוקפו חלה שלוחנו להחכם כמוהר"ר גבריאל יצ"ו שישיב מה שיראה בעיניו בזה כאשר נעתיק ונשים לפני הדרת יפעת שפעת חכמתו בע"ה:
שאלה ילמדנו רבינו מקוה שהיו באים לו המים צנורות תחת הקרקע ומהצנורו' לשוקת ומהשוקת למקוה והוחזק המקוה הזה בכשרות זה כמה ימים ושנים יען נעשה ע"י חכמים אנשי מעשה ועתה לידע הענין שנבדק ונמצא שהמים הבאים מן הצנורות לשוקת היו באים לשוקת דרך נקב שהיה בשוקת מצדו והיו יוצאים מן השוקת למקוה דרך נקב אחד מן הצד ומן נקב עד קרקעית השוקת היה בו כדי להחזיק כמה רביעיות מים והמרביץ תורה קם בקהל ואמר שכל הנשים שטבלו במקוה הזה לא עלתה להם טבילה וקצת יחידים פירשו על פיו מנשותיהם עד יטבלו טבילה אחרת במקוה כשר אבל רוב הצבור הן למניינא הן למעשה לא הטו את אזנם לדבריו באומרם העמד המקוה על חזקתו ועם היות שראוי לתקנו למהיום והלאה מ"מ למה שעבר העמידהו על חזקתו שמא היום הושמה השוקת הזאת ועוד שאפילו אם תמ"ל שהיא היא השוקת שהיתה מאז מ"מ לא נבדקו כראוי שהבוד' אותה שם ידו בשוקת בעוד המים והטיט בה ובדוחק הכניס ידו עד הנקב שבצד ואולי יש נקב אחר בקרקעיתה ועל הכל היות מים שאובים מחלוקת אם הם מדאורייתא או מדרבנן ע"כ:
תשובה עם היותי טרוד ולא יכול להתאפק לכל הנצבים עלי מתלאות הזמן וקורותיו לאהבת האמת וכבוד הצבור ראיתי להשיב בקצרה אם יקובל דעתי וזה כי ענין זה מחלוקת ישנה בין הר' מוהר"ר יוסף נר"ו בהבנת תשובת הרשב"א ז"ל כאשר נכתב באורך בספר ב"י ולדעת ב"י דעתי נוטה כי לשון הרשב"א מודה בפי' בה ואפילו כמוה"ר יוסף טאיטצאק זלה"ה נ"ל שבנדון שלפנינו אין להוציא המקוה מחזקת טהרה ולא הנשים מחזקת טהרה מכמה טעמי:
חדא שהואיל ולא נבדק השוקת כראוי עד קרקעיתו אין להוציאו מחזקתו שמא היה נקוב בקרקעיתו ואפשר שכשעשו הישמעאלים השוקת לעצמן נקבוהו מן הצד כמו שהוא עתה ואח"ך כשרצו היהודים לעשות המקוה תקנו השוקת כרצונם ונקבוהו בקרקעיתו כראוי דודאי לא נעלם מעיני החכמים שתקנוהו דבר הזה ואפילו אם תמצא לומר שאינו נקוב בקרקעיתו באנו למחלוקותם של הרבנים הנזכרים והדעת נוטה לדברי הר' כמוהר"ר יוסף קארו נר"ו:
ובר מן דין אני אומר שאפי' לדע' כמוהר"רי טאיטצאק זלה"ה י"ל שבנדון זה המקוה כשר לכתחילה שהואיל והנקבים שבשוקת הם זה כנגד זה עדיף טפי מכשהמים יורדים מהצנור על שפת השוקת ואי לא עדי' מינה כיוצא בו מיהת הוי וע"כ לא פסל כמוהר"רי טאיטצאק ז"ל אלא כשהמים נכנסים לשוקת שלא בדרך נקב אבל אם נכנסים בשוקת דרך נקב וכ"ש כשיוצאי' ג"כ דרך נקב שכנגדו הכשיר הרב לדעת כ"ע:
והילכך לשון כמוהרר"י טאיטצאק ז"ל כאשר הוא כתוב בספר ב"י טור י"ד סימן ר"ח דרל"ד נראה לע"ד שדעת הרשב"א ז"ל שמעיין שהעבירו על גבי השוקת מתכשר אפילו לטבילת אדם בחד מתרי גווני או שהעבירו על גבי שפה וכמ"ש הרמב"ם והרא"ש ז"ל או שנכנסו המים לשוקת דרך נקב כשפופרת הנוד והולכים למקוה אם יש במים שבשוקת עם מי המעיין מ' סאה איכא משום עירו' מקוואות דעירוב מקוואות כשפופרת הנוד וה"ה והוא הטעם אם יוצאים מתוך השוקת ג"כ דרך הנקב כשפופר' הנו' והולכים למקוה ובלבד שלא יפסקו אלא יהיו תמיד מחוברים במי המעיין ע"כ ובודאי שאין להסתפק ולו' אולי נסתפקו דהואיל ולא חזינן להא רעותא אין ראוי לבדות אותו מלבנו לפסול הכשר והמוחזק לכשרות ולומר שכל הטבילות שנעשו בו עד היום אינם טבילות זה טעות גמור לדעת כ"ע אם מצד שהמקוה כשר משום עירוב מקוואות כאשר כתבנו ואם מצד שלא נבדק כראוי אין לפוסלו אפילו יהיה בו חשש פיסול וע' כי הוחזק לכשרות זה כמה שנים כאשר כתבתם ואפשר שהיום נפסל וכגון שהסירו השוק' הכשרה שהיתה מקודם ושמו את זאת ולכן להוציא לעז על ק"ק כולו ולומר שכל בניהן בני נידות חס ליה למאן דגמיר וסביר דלימא כי הא אף כי תהיה כוונתו לשם שמים ולולי קוצר הזמן ורוב הטרדות הייתי מאריך ומרחיב עוד בביאור כזה אבל לעת כזאת די בזה לאיש חכם ומבין כי ישמע חכם ויוסף לקח ודעת אלהים תמצא ושכל טוב בעיני אלהים ואדם שם הטהור והעלוב מקוה רחמי יה גבריאל בר אליה עד הנה השאלה ששאלנו להחכם הנזכר ותשובתו אות באות
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |