שו"ת מבי"ט/א/ב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן נתחייב למרי' אשתו בחמש' אלפים עוטמאנים תוספ' על שאר כתובת' בקנין גמור ושבועה חמורה ושלא יפתנה שתמחול לו שום דבר מסך כתובת' בין מעשרת אלפים שהי' לה קודם בין מהתוספות שהוסיף לה עתה שהוא ה' אלפים עוט' ואם תמחול שלא תועיל מחילתה כלל כי אם מחילת אביה ואח"כ פתה אותה לשתמכור לאביו חצי כתובת' בטוב' הנאה בחשבו להערים על מכיר' שלא נאמר בפי' שלא תוכל למכור ואפי' מחילה לא נכתב שלא תועיל כי אם כשימחל לו אבל לאביו הועיל וגם ראובן עצמו עשה שטר מכירה אחת לעצמו בערכאות העכו"ם והוליכה לשם והודתה שמכר' או מחלה לו חצי כתובתה אח"כ בא שמעון חמיו אבי מרים ותבע מראובן חתנו שעבר על שבועתו ושיבטל שטר מכירת אביו ומכיר' שמכרה לו בערכאות כי לא היה כח בידו למחול ולא למכור לא לו ולא לאביו תודיעני אם היתה יכולה למכור לחמיה אם לאו:
תשובה זכין לאדם שלא בפניו והרי זכה ראובן את שמעון חמי במחילה ולא את אשתו ואם הי' רוצה שמעון למוחלה או למוכרה היה ראובן נותן לו טובת הנאה וא"כ אין ביד אשתו למחול ולא למכור שהרי כתב לה ושלא יפקיע שום דבר מסכום כתובתה והפקיעה משמע כל גריעות כתובה מה לי במחילה מה לי במכיר' ולהכי אין מכירתה מכיר' דאין לה רשות דאע"ג דלא פירש שיהיה לדעת אביה כי אם המחילה כיון שאמר ולא יוכל להפקיע שום דבר מסכום כתובתה ואם תמחול שמחילת' לא תהיה מחילה ה"ה במכירה דהוי בכלל הפקעה דמה לי הא מה לי הא דאם תמכור בטובת הנאה הרי מוחלת לו השאר ואינה יכולה למחול אפי' פרוטה כמו שכתב בשטר וגם אין קיום למכירה זו במה שהערים שמכרה לאביו ולא לו או שמחילתה תהיה בטילה ולא מכירתה דמצינו בכל מקום שבטלו חכמים ז"ל עצת המערימי' כההיא דפ' המקבל בדינא דבר מצרא דזבין גריוא דארעיה במצעתיה דארעא חזינן אי לא עידית וזיבורית היא מפקינן לה מיניה דערמה היא ודכוותה בדוכת' אחריני דמייתי הרא"ש ז"ל בתשובה דכל הרוצה להערים להפקיע תקנת חכמים לכדוהו חכמים בערמ' ועמדו כנגדו להפר עצתו ולבטל מחשבתו וכתב על רבו מהר"ם ז"ל שדן בא' שקנה קרקע בתנאי שלא תהיה לאשתו שעבוד כתובתה עליו שתגבה ממנו אחרי שכיון להערים להפקיע תקנת חכמים וגם על א' שקנה קרקע וצוה להקנות לו לאחיו וכתבו השטר בשם אחיו להפקיע שעבוד אשתו ופסק שתגב' כתובת' ממנו אחרי שכיון להערים להפקיע תקנת חכמים ז"ל לא תועיל לו ערמתו וכ"ש בנדון דידן דגלוי הוא לכל העולם דערמה ותחבולה דאם היה מגרשה לא היה פורע לאביו דבר מסכום כתוב' וכו' כתובה שמכר' לו אשתו ושניהם נתכוונו להפקיע כתובתה ולכן לא תועיל לו מרמתו ולא תעשנה ידיהן תושיה ובמה שמכר' לו בערכאות העכו"ם פשיטא דעבר והמכירה בטילה דלאו כל כמינה לא למחול ולא למכור ואיגלאי מילתא שמה שעשה על שם אביו בעדי ישראל בשבילו נעשה כיון שמכירתה בערכאות העכו"ם היתה על שמו נמצא שכל מה שהערים להפקיע כתובת' לא הועיל לו וגם כל מה שיערים מכאן ולהבא לבא בתחבולה ולהפקיע כתובתה יהיה בטל וחשוב כחרס הנשבר אם לא יהיה מדעת אביה וכו' יאיר עינינו בתורתו משה ב"ה יוסף זלה"ה מטראני:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |