תשובות גאוני מזרח ומערב/יב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
< הקודם · הבא > |
לא נודע למי
וששאלתם קטנה שהשיאתה אמה או אחיה קידושין שלה נתנו לטיבועין אם לאו, ואם ניתנו לטיבועין אי זוכה בהן הן או היא.
הכין חזינא דכסף קידושי קטנה ניתנו לטיבועין אם יוצאה בגט, אבל אם יוצאה במיאון ולא בא עליה מחזירה כסף הקידושי אם ישנן מצויים מידי דהוי אכתובה דתנן (כתובות ק:) "הממאנת והשנייה" וכו' והאב זכאי בקידושיה הא אמרינן (קידושין ג: ובכתובות מו:) לעניין בושת ופגם שהן של אב אמר קרא בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה' והאחין אטו אית להו וכו', ואם לא קידשה כשהיא קטנה כסף קידושיה לעצמה [1].
- ↑ בחידושי הרמב"ן (בבא בתרא קמה.) ובחידושי הרשב"א (שם) ובמגיד משנה (הלכות זכיה ומתנה פ"ו הי"ח) ובחידושי הר"ן (שם) ובנימוקי יוסף (בבא בתרא דף סח. מדפי הרי"ף) הביאו דין זה בשם גאון, אלא שהוסיפו טעם לדבר מכיוון שגזירתו של אמימר (בבא בתרא קמה.) שיאמרו קידושין תופסין באחותה לא שייכת שהרי שנינו בממאנת (יבמות קח,א) שהוא מותר בקרובותיה וא"כ חזרנו לעיקר הדין שקידושין לאו לטיבועין ניתנו, והובאו בב"י (אה"ע סי' נ') וכן נפסק להלכה בשו"ע (שם ס"א) והיא תשובת הגאון הנ"ל.