ערך/גיד הנשה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי גיד הנשה

חידוש הפרי מגדים שאוכל גיד הנשה בכדי אכילת פרס אינו חייב ואין בו איסור חצי שיעור

עי' פרי מגדים (יו"ד סימן סה משב"ז סק"א ד"ה נסתפקתי) שאפשר שבדין גיד הנשה אינו חייב אם אכל כזית בכדי אכילת פרס, ורק אם אכלו כאחד ללא הפסק אז חייב.

ומקור חידושו, שכן בגמרא בחולין (קג:) מבואר שכיון שאבר מן החי הוא חידוש, שחייבה בו התורה גם על הגידים והעצמות, אף שאינם ראויים לאכילה, לכן אם חילקו פטור - ופירש רש"י, שאף שבכל איסורים שבתורה, כל שאכל כזית תוך כדי אכילת פרס חייב, מכל מקום אבר מן החי חידוש הוא, ואין לך בו אלא חידושו, ולכן אם חילקו פטור ואינו חייב אלא אם אכלו בבת אחת.

ועל פי זה חידש הפרי מגדים שהוא הדין לענין גיד הנשה, שכיון שגיד הנשה עץ בעלמא הוא ואינו אכילה, רק דחידשה תורה בגזירת הכתוב שחייב על אכילתו, אם כן אין לך בו אלא חידושו, ואינו חייב אלא דוקא אם אכל בפעם אחת את כל השיעור, ואין מצטרפת אכילתו בתוך כדי אכילת פרס.

והעלה שם עוד הפרי מגדים לפי זה, שחצי שיעור מותר בגיד הנשה, שהרי כל יסוד דין חצי שיעור מבואר בגמרא שהוא משום סברת 'חזי לאצטרופי' - דהיינו שמכל מקום אם יאכל עוד מן האיסור בכדי אכילת פרס וישלים את השיעור, יחתייב. אבל לענין גיד הנשה שאם חילקו ואכל מקצתו ואחר כך השלים אכילתו אפילו בתוך כדי אכילת פרס אינו חייב, שצריך שתהיה אכילתו בבת אחת, אם כן גם לא שייך לדון בו דין חצי שיעור מסברת 'חזי לאצטרופי'. ואמנם רבי עקיבא איגר (חולין קג:) חלק על זה ולדעתו בגיד הנשה עובר אם אכלו בתוך כדי אכילת פרס.

חילוק האחיעזר בדימוי הפרי מגדים בין דין גיד הנשה לאבר מן החי

ובשו"ת אחיעזר (ח"ג סימן ה אות ה) כתב לדון לחלק בזה, שכן באבר מן החי החידוש הוא שהעצמות והגידין מצטרפים להשלים שיעור כזית אף על פי שאינם בכלל בשר, ובזה אומרים שכל הצירוף להשלים אינו אלא כשאוכלם בבת אחת, אבל אם חילקו אינו מצטרף. דהיינו שעיקר החידוש לא היה שחייבים גם על מה שאינו ראוי באכילה, אלא גדר החידוש הוא שהגידים והעצמות מצטרפים לבשר - וכיון שכן הרי רק כשאוכלם יחד מצטרפים ולא כשאוכלם בזה אחר זה אפילו שהוא בתוך כדי אכילת פרס. אבל בגיד הנשה שחידשה התורה שחייבים עליו אף שאינו ראויים לאכילה, בזה אחר שחידשה התורה כן, הרי דינו ככל איסורי אכילה ששיעורם בכזית וצירופם בכדי אכילת פרס.

אם יהיה לו היתר לעתיד לבוא

• שדי חמד (כללים, מערכת הגימ"ל, אות ע"ו), פאת השדה (שם סי' ז'), שיורי הפאה (שם כלל ז').

מעבר לתחילת הדף