קרן אורה/זבחים/קב/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות חי' אגדות מהרש"א קרן אורה |
גמרא מנה"מ דת"ר כל זכר כו' אי לאכיל' כבר אמור לחם אלהיו כו' אלא לחלוקה והיינו מכל זכר דכתיב גבי מנח' ובתר הכי דריש לתרתי כל זכר דכתיב בחטאת ואשם לאתויי אפילו בעל מום מעיקרו ובע"מ קבוע למ"ד איפוך ולרב אשי מרבי אפי' בע"מ עובר ולרב אשי ניחא דדרשא דקראי כסדרן הוא מכל זכר דחטא' מרבינן אפי' בעל מום מעיקרו ומכל זכר דאשם מרבינן אפי' מום עובר דהוי רבותא טפי אבל לרב ששת דריש לקראי שלא כסדר דקרא דחטאת הוה לי' לרבויי אפילו מום קבוע ומכל זכר דאשם הוה לי' לרבויי אפי' בע"מ מעיקרו דרבותא דבע"מ מעיקרו שייך יותר בבע"מ קבוע והיכי מרבי תחיל' בע"מ מעיקרו ואח"כ בע"מ קבוע ובת"כ פ' צו נאמרו הדברים כסדרן מקרא דחטאת מרבי בע"מ קבוע ומקרא דאשם בע"מ מעיקרו ע"ש אבל לרב אשי א"ש כגירסת תלמודין ומהא דדרשינן מקרא קמא דמנח' לחלוקה משמע דלאכיל' לא איצטריך דקרא דלחם אלהיו מקדשי הקדשים משמע דבכל המומין האמורים בפרשה אוכל ושם נאמר כל המומין בין קבועים בין עוברים ולא איצטריך קרא אלא לחלוק' וא"כ הא דדרשינן מאידך קראי למום עובר ומעיקרו היינו לחלוק' דמכל זכר קמא לא הוי מרבינן אלא תם ונעשה בע"מ הוא דחולק וכן אידך קרא דאשם איצטריך דאפי' מום עובר חולק וא"כ לא א"ש הא דאמר רב אשי דבע"מ עובר איצטריך סד"א נטמא כו' אף האי נמי כמה דלא מיתקן לא אכיל והא אכיל' פשיטא לן מקרא דלחם אלהיו כו' דבכל מומים אוכל. וע"כ צ"ל דכל הני קראי איצטריך גם לאכיל' אע"ג דקרא דלחם אלהיו נאמר בפ' אחר כל המומי' מ"מ ה"א דלא קאי אלא על מום עובר דסמיך לי' כמש"כ מום בו את לחם כו' לא יגש להקריב לחם מקדשי הקדשים יאכל ודרשינן בת"כ מום בו הא עבר מומו כשר הרי דמיירי קרא במום עובר ועליו כתב רחמנא לחם כו' מקדשי הקדשים יאכל אבל מום קבוע לא שמענו להכי איצטריך קרא אחרינא אבל התינח לגירסת הת"כ דגרס בקרא דחטאת אין לי אלא מום עובר מום קבוע מנין כו' אבל למאי דתריץ רב אשי דגרסינן אין לי אלא מום קבוע מום עובר מנין הדק"ל ל"ל קרא להא כיון דקרא דלחם כו' כתיב בתר מום עובר וודאי עלי' נמי קאי וצ"ל לרב אשי הוי אמינא איפכא דשריותא דלחם כו' מקה"ק יאכל לא קאי אלא אמומין קבועין שנא' בפירוש אבל לא על מום עובר דאתי מרבויא דקרא ועדיין צ"ע ועוד יש לדקדק דבת"כ פ' אמור דריש מקרא דמקה"ק יאכל דחולק ג"כ ותרתי קראי ל"ל ול"ל כל זכר קמא לחלוק' והתוס' ז"ל הקשו מנ"ל דקרא שלישי אתי למום עובר דילמא איצטריך לבע"מ מעיקרו לחלוק' וחד לאכילה וחד לחלוקה ולפי הנ"ל ניחא קצת דלבע"מ מעיקרו לא איצטריך לאכיל' דשרוע נאמר בפ' היינו עינו אחת גדולה ואחת קטנ' וזה מום מעיקרו הוא ואפ"ה אמר רחמנא לחם כו' יאכל אלא דאין זה מוכרח דאפשר למום זה להוולד גם אחרי כן ודו"ק וע' תוס' חדשים וצ"ק ז"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |