חידושי הרי"מ/בבא בתרא/פד/ב

חידושי הרי"מ בבא בתרא פד ב

דף פ"ד ע"ב

מתני' המוכר פירות כו' משך ולא מדד קנה כו' אבל הלוקח פשתן כו'. יש לדקדק דהתחיל במוכר וסיים בלוקח הא משך קאי אלוקח והיה ליה למינקט הלוקח פירות כו' משך כו'. או גם בסיפא המוכר פשתן כו' במה דאורחיה בהגבהה כנ"ל. ולמה שינה:

וי"ל דהא משך מיירי בסימטא או חצר השותפים כמ"ש הנ"י וכמבואר בש"ס. והנה היכא דהמוכר נותנו לתוך חצירו של לוקח או הלוקח מושך לחצרו מהני אף במידי דאורחיה בהגבהה. דמה שבא לחצירו כבא לידו וזהו בהגבהה. רק משיכה כשאינו רשות מיוחדת ללוקח דאינו בא לידו רק המעשה שלו שמושכו חשיב קנין וזה לא מהני במידי דאורחיה בהגבהה. והטעם אף דהגבהה קונה אף במה דלאו אורחיה וכן משיכה בלאו אורחיה כדאמר בפ"ק דמציעא מ"מ כשאין קנין טוב יותר. אבל הגבהה כיון דמורה יותר שבא לרשותו ונעשה שלו ממשיכה. ולכך דוקא במה דלאו אורחיה בהגבהה מורה המשיכה על שבא לרשותו ונעשה שלו אף שאינו רשות המיוחדת מ"מ מעשה המשיכה מורה על זה כיון שאין דרכו בהגבהה וקונה אבל במה דאורחיה בהגבהה שוב אין המשיכה מורה כלל שבא לרשותו כיון דאף שיקנה אינו בידו עדיין ודרכו להביאו לידו ממש. ולכך לא קנה וכמ"ש הרא"ש ז"ל דכל קנין צריך להיות מורה שנעשה שלו. ומוכרח כנ"ל שלא יקשה גם במשיכה והגבהה קושית תוספות לעיל אמסירה ומשיכה וכי מצות הן שמבטלין זא"ז כו' וע"כ כנ"ל. משא"כ כשבא לחצירו שהוא בא לידו והוא כהגבהה כנ"ל:

והנה בחצר השותפין שאין בה דין חלוקה שמבואר בנדרים פרק השותפין למ"ד יש ברירה כל א' בשעה שמשתמש בו הוברר הדבר שאז החצר שלו לגמרי ולא מצי לאסרו עליו אף בקונם דמתחלת הקנין כך החלוקה ע"ש. וכן בשעה שמונח חפציו של שותף אחד הוי תשמישו ע"ש. וא"כ למה לא קני לכאורה בחצר השותפין אף בדיבור או המוכר מניח כאלו הניחו בחצרו של לוקח לבד. דהא אם יהיה הדין דקני שוב נעשה אז חצירו של לוקח דהוברר כנ"ל כיון שמניח חפציו. ונימא כמו גיטה וחצירה באין כא' דאם תתגרש יהיה מונח בחצירה מהני וכן כנ"ל דאם יקנה הוא בחצירו. אך ז"א כמו דלא מהני בנותן שטר מתנה על החצר ומניחו בחצר זה עצמו בלי קנין אחר דאף אם יקנה יהיה מונח בחצירו וכמ"ש מהרי"ט ז"ל. מ"מ אין כאן התחלת קנין במה יתחיל דבר שיהיה מורה שנעשה שלו וכן בהנ"ל אף אם יהיה הדין דקני שוב הוי חצרו דלוקח מ"מ כיון שאין כאן משיכה רק דיבור או מעשה המוכר דלא מהני כלום אין כאן התחלת קנין שיהיה שלו ויהיה נעשה חצר של לוקח כלל כנ"ל ולא מהני:

אמנם כשהלוקח מושך כדין דמשיכה הוי קנין בחצר השותפין רק במידי דאורחיה בהגבהה אמרי' דלא מהני משום דדרכו להביאו לרשותו ובמשיכה שאינו בא לרשותו אף שיקנה לכך אינו מורה שנעשה שלו עדיין אף שהוא קנין ולא קני. שוב בזה בחצר שאין בו דין חלוקה שייך שפיר כנ"ל דיקנה במשיכה אף דאורחיה בהגבהה דהא אם יקנה במשיכה שמושכו הלוקח שוב מושכו לרשותו ובא לידו לגמרי כהגבהה דכיון שקונה ומשתמש בו במשיכה זו לקנותו שוב הוברר הדבר דהחצר אז שלו לגמרי וקונה שוב מטעם חצר. וכיון דמשיכה הוי כדין והוא קנין רק במה דאורחיה בהגבהה מחוסר שיבא לרשותו כנ"ל. וכאן אם יקנה אינו מחוסר כלום וכבר בידו מטעם ברירה ושוב שפיר קני ועדיף מגיטו וחצירו באין כא' דגט כנ"ל. אך הא קי"ל בדאורייתא אין ברירה. ואף להפוסקים בשותפים שם דיש ברירה מ"מ הא הטעם כמ"ש הר"י ז"ל שם וכמ"ש הפוסקים דאין צורך שם לומר הוברר למפרע ע"ש. וא"כ י"ל להש"ך ז"ל דבב"א לא מהני בחצר ובשוכר מקומו דוקא ששוכר מקודם ע"ש. וא"כ צריך לברירה גם בהנ"ל ויש לדחות:

והנה בש"ס אמר דהמוכר מכי מטי זוזי לידי' אסתלק ליה דנגד המוכר נקרא מה שקיבל המעות ולגבי הלוקח הזכות מה שעושה הקנין בהחפץ. רק בישראל ממילא אינו מסתלק עד שיזכה בו הלוקח כו' ע"ש.. וא"כ י"ל דברישא נקיט המוכר פירות כו' היינו דאף שקיבל המעות כבר ומה"ת קונה מ"מ קמ"ל דלא משך הלוקח לא קנה דאף שהוא כבר מכר ונסתלק שקיבל המעות מ"מ לא מסתלק עד שיקנה הלוקח כנ"ל. ובזה לפעמים י"ל דמהני אף במה שדרכו בהגבהה בחצר השותפין שאין בו דין חלוקה כנ"ל במשך. דכיון שכבר נתן מעות דקני מה"ת רק מדרבנן דקי"ל כר"י ושוב בדרבנן יש ברירה ושפיר בא לרשותו כיון דמשיכה קנין וכשקונה הוברר שבא לרשותו כהגבהה. ולכך תני בסיפא אבל הלוקח פשתן. היינו כשלא נסתלק המוכר ולא קיבל המעות רק להיפוך שמצד זכיית הלוקח ממילא יסתלק המוכר כיון שזה זוכה במשיכה בזה לא קני כיון שדרכו בהגבהה כיון דמה"ת לא קני מקודם שוב אין ברירה במדאורייתא כנ"ל. ואינו מועיל אף בחצר שאין בו דין חלוקה מטעם בריר' כנ"ל וא"ש דנקיט הלוקח כו' כנ"ל:

אמנם באמת נראה מהפ' דגם בנתן מעות לא מהני מטעם ברירה בחצר השותפין במאי דאורחי' בהגבהה כנ"ל ול"א סברא הנ"ל. אף דיש ברירה וצ"ל דמ"מ כיון שתלוי זה בזה ובמאי דאורחי' בהגבהה לא קני משיכה וא"כ כ"ז שאינו קונה ואינו מונח ברשותו (חסר):

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף