מהר"צ חיות/מכות/ח/א

מהר"צ חיות מכות ח א

גמרא כיון דאם מצא חטוב אינו חוטב לאו מצוה היא. נ"ב עי' תשובת הרשב"א סי' יח דכל מצוה דאפשר למעקרי' אע"ג דלא עקרי' לא חשובה מצוה לברך עליה. וקשה לפ"ז מה דאמרי' (מנחות מב ע"א) דאין מברך לעשות סוכה משום דיש אחריה גמר מצוה. ובתוס' שם מביאים בשם הירושלמי סוף ברכות דמברכינן באמת לעשות סוכה לולב ותפילין ונימא ג"כ כיון דאם מצא מוכן שוב לאו מצוה היא ואיך נופל ע"ז ענין ברכה ולפמ"ש התוס' כאן לחלק בין שליח ב"ד דמ"מ מצוה בתחלתו יש. שוב לק"מ וכן ל"ק ג"כ מהך (שבת קלג ע"א) ואי איכא אחר ליעבד ומשני דליכא אחר ולכאורה נימא ג"כ כיון דאי איכא אחר לאו מצוה הוא השתא ג"כ לאו מצוה דבמילה ובעשיית סוכה ולולב יש עכ"פ מצוה משא"כ חטיבת עצים לצורך סוכה לאו מצוה אפילו בתחלה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף