שערי תשובה/א/ד
|
< הקודם · הבא > |
ד) ועוד התבונן בדעת המתאחר מן התשובה כי רבה היא כי לולי התמהמה כי [עתה] שב נאנח במרירות לב ברגזה ובדאגה ודלפה עינו מתוגה וכי יפגשהו יצרו שנית ויזדמן החטא לידו יכבוש את יצרו ויזכור אשר עברה עליו כוס המרירות ולא יוסיף לשתותה עוד כמו שנאמר (תהילים ד ה) רגזו ואל תחטאו, ביאורו רגזו והצטערו על אשר חטאתם ואל תחטאו עוד כי הזכיר חטאם למעלה באמרו תבקשו כזב סלה, ויעיד על זה הפירוש אמרו רגזו מלשון אל תרגזו בדרך (בראשית מה כד) ותחתי ארגז (חבקוק ג טו), וענינם הצער על הדבר שעבר ועל ההווה, ולא אמר יראו או גורו, וכאשר יאחר לשוב בבא החטא לידי יפול במוקשו כנפול בתחילה ויגדל עוונו האחרון מאד ותעלה רעתו לפני השם, כי מראשית לא חשב כי פתאום יבא היצר השודד עליו, אך אחרי אשר ראה דלות כחו ואשר גברה יד יצרו עליו וכי עצום הוא ממנו היה עליו לראות כי פרוע הוא ולשית עצות בנפשו להוסיף בה יראת ה' ולהפיל פחדו עליה ולהצילה ממארב יצרו ולהשתמר מעונו, ואמר שלמה ע"ה (משלי כו יא) ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו, ביאורו כי הכלב אוכל דברים נמאסים וכאשר יקיאם נמאסים יותר והוא שב עליהם לאכלם, כן ענין הכסיל כי יעשה מעשה מגונה וכאשר ישנה בו מגונה יותר כאשר ביארנו.