הגהות הריצ"ד/מכות/ד/א
בד"ה חבית מלאה מים וכו'. עיין מה שכתבתי על הרמב"ם הל' מקואות פ"ו הל"י.
בד"ה חבית מלאה יין שנפלה לים הגדול וכו'. אין ספק שגורסין כאן מים והמעיין בר"ח וברמב"ם שם יראה שלא היתה לפניהם גירסא אחרת.
בד"ה שלא השם המביאן לידי מכות וכו'. מכאן משמע שאף ר' מאיר לא פליג על עיקר הדין דאין עונשין על עבירה אחת שתי עונשין דקבלה היתה ביד חכז"ל להציל את החייב במשפט מות ומלקות בכל מה דאפשר ועל כן הצריכו חקירות ובדיקות בדיני נפשות ועשו כל מה שבידם לעשות להציל את החייב וכן העיד יוסיפון בספרו הקדמוניות במאמר שלש עשרה. ור' מאיר לא פליג אלא היכא שעבר עבירה שיש בה שני לאווין וכל אחד מחייב עונש אחר. ומסוגייתנו נראה שסוברת שר' מאיר לא אמר שלוקין ומשלמין אלא גבי עדים זוממין ודכוותייהו דאיכא קנס ואם כן היא חולקת על כמה וכמה סוגיות בש"ס דסברי דר"מ בכל מקום אמר דלוקין ומשלמין. ולכל סוגיות אלו קשה מה שנשנה כאן שלא השם וכו' מביאן לידי וכו'. ועיין מה שכתבתי בכתובות ל"א ע"ב בד"ה ורמינהי ושם ל"ב ע"א בד"ה וקיי"ל דאין לוקה ומשלם.