בית מאיר/עירובין/כו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:23, 26 ביולי 2022 מאת כ'וויל (שיחה | תרומות) (יצירה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
בית מאיר
בית ישראל
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


בית מאיר TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png כו TriangleArrow-Left.png א

תוס' ד"ה דבי תורא. ונראה דמוקפת חומה היתה וכו'. וכן פי' הריב"א ובעניותי א"י לפרש דעתם, כיון דמחוזא הי' לה חומא סביב ושערי' ננעלות בלילה כדאיתא דף ו' ע"ב, נמצא דהי' כמו ירושלים כולה חציר' של רבים ולא הי' צריכים אלא לערב יחד ע"י שיור אם היתה של רבים, ואם של יחיד אף שיור לא הי' צריכים וכן מבואר בהריטב"א, א"כ א"י מה יזיק הפירא דבי תורי הואיל ולא הוקפה לדירה, ולו יהי' הפירא זו כולה מקום חלק מחיצות כלל, הא הכל רשות היחיד דאורייתא וא ע"י החומות, וכי אפשר למיהוי רשות כרמלית תוך רה"י וצ"ע, כי עד כאן לא שמעינן אלא דזרעים מסופק להפוסקים לאם יבעלו דירת חצר. אבל מעולם לא נשמע שיהא היקף שלא לדירה מבטל ההיקף שחוצה לו לדירה. כי ודאי מה"ת דל היקף זה כולו הא משתרי מקום זה ע"י החומות נמי. ובלי ספק הדין עמהם. אך בעוונותי עיני טחו. והקב"ה יאיר עיני עוד. ולולי דבריהם הקדושים הי' נלענ"ד. שאותן הפירא דבי חורי להכי הי' מפסיקין מלערב השכנות יחד אע"פ שלא הי' יותר מבית סאתים. מפני שהי' דיניהם כדין חורבה שבדף ע"ד דפי' רש"י שם דכיון שיש להם בעלים אסור להוציא מן הבתים לחורבו' דהוי מרשות לרשות ומבוי לא נשתתפה שהרי אינה אוסרות דאינו אוסר אלא מקום פיתא או לינה כן הנהו חפירות לא היו אוסרות ולהכי לא נשתתפו ונתערבו בעירוב העיר והי' אסור להוציא מן הבתים לתוכו ומפני שהם היו מפסיקין בין הבתים לא היה אפשר לערב אלא שכונות שכונות ודוק. ומזה הוכיח דמחיצה העשוי לנחת לא שמי' דירה. דלולא כן הי' אף הפירא דבי תורא נחשב לכל הפחות מקום לינה והיתה אוסרת וראוי' להשתתף. ועדיין צ"ע. שוב מצאתי בדף ע"ו ע"ב בתוס' ד"ה ובלבד כתבו דאין עירוב מועיל לקרפף ואפילו מקרפף שלו אסור לטלטל בחצירו. כדאמרינן לעיל גבי נזרע רובו. נמצא דעתייהי. אפילו קרפף באמצע חצר חשוב רשות בפני עצמו. ואסור לטלטל ממנו לחצר. ועירוב לא מהני. וא"כ שפיר דבריהם שבדף כ"ו. אבל לענ"ד סתימת הפוסקים בסי' שנ"ח לא משמע הכי. דהא אפילו בזרעים נסתפקי אם לאמר שיבטלו דירת חצר. כמו שמבטלים דירת קרפף. משמע הא קרפף שבתוך החצר ודאי אינו מבטל ודברי חכמים שאמרו קרפיפות וחצירות שתי רשויות אפשר דאיירי בזה בצד זה. וצ"ע עוד בהפוסקים. שוב ראיתי שבפי' שפרשתי אני ע"פ פירש"י שבדף ע"ד בחורבה. כנראה התוס' מיאנו בו ע"פ שיטתם שבדף פ"ה שחולקים בזה על רש"י בד"ה שני בתים וסוברים דכל שאינו מקים דירה אף אינו אסור אפילו יש לו בעלים. ולהכי מוכרחים לבא לפירושם שהי' יותר מבית סאתים עיין ודוק.

מעבר לתחילת הדף