מפתחי חכמת אמת/סט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
< הקודם · הבא > |
הנה כבר נתבאר כי השבירה לא היתה רק בכלים דספירות, ולא באורות, כי הם נסתלקו למעלה. אמנם האמת היא שהסתלקות האורות מהכלים דתהו, לא היתה מכל וכל, רק נשארה בכלים איזה הארה מהאורות[א], וכמו לאחר הסתלקות הנשמה מהגוף, נשאר רושם הנשמה על עצם הלוז שבגוף, ונקרא "הבלא דגרמי", כן הוא עד"מ בהסתלקות האורות מכלים דתהו[ב].
והארה הזאת שנשארה ממאורות בכלים הנשברים דתהו, אינה בבחינת אור שלם, רק בחי' נצוצין לבד, והם "רפ"ח נצוצין" במספר, וזהו הענין רפ"ח נצוצין דתהו המבואר בכל מקום.
ענין הרפ"ח נצוצין מבואר בהפסוק "והארץ היתה תהו ובהו" כו', שהכוונה - על עולם התהו כנ"ל, ועל זה מסיים "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", שתיבת מרחפת נוטריקון מת רפ"ח[ג], כלומר, שבשבירת הכלים - הנקראת מיתה, מתו ג"כ רפ"ח נצוצין עמהם[ד].
- ↑ כענין השארת הרשימו מאור א"ס גם לאחר הצמצום, שנתבאר למעלה בסי' ז'.
- ↑ ועיין "פרי עץ חיים" בתחילת ההקדמה ל"שער השבת" שמביא משל בכללות לכל עניני הסתלקות הקדושה מאיזה מקום וז"ל: כי אע"פ שהקדושה מסתלקת משם, עכ"ז נשאר שם איזה רוחניות, דוגמת האדם כשישן שהולכת ממנו הנשמה ונשאר בו קצת חיות. עכלה"ק.
- ↑ "עץ חיים" שער רפ"ח נצוצין פרק א'. וטעם רפ"ח דוקא אין ב"כללי חכמת אמת" להרמח"ל.
- ↑ ולהסביר יותר את ענין הארת האורות שנשארה בכלים דתהו, יובן עד"מ תיבת "אדון". שארבע אותיות אלו כשהן בצירוף תיבה אחת — זאת, הן כלי להשכלת בחינת אדנות וממשלה, היינו שהשכלת בחינת אדנות, מתלבשת ונתפסת בהן, וכשמפזרין אותיות תיבה זאת להיות כל אות ואות בפני עצמה, אזי השכלה זו מסתלקת מתוכן, אבל עם כל זאת נשאר עכ"פ רשימו בעלמא מהשכלה הנ"ל בכל אות מארבע אותיות אלו, והוא: שכל אות ואות מארבע אלו היא חלק אחד מכלי השכלת בחינת אדנות. וזהו משל להסתלקות האורות דתהו, שעכ"פ נשאר רשימו מהאורות בכלים, וכנ"ל. ("דרך מצוותיך" מאמר ואולם חי אני, פרק ד'. ועיין ב"לקוטי תורה" להרב זצ"ל פ' מטות ד"ה החלצו).