אור זרוע/שאלות ותשובות/תשעג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:31, 29 במאי 2022 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png שאלות ותשובות TriangleArrow-Left.png תשעג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה מה"ר יחיאל בר יוסף זצ"ל להמחבר

שפתים ישק. אשר חשק. משיב דברים נכוחים. משוחים בשמן רוקח מרקחת שמן משחת קודש. כזה ראה וקדש. איש אמונה מימיו מן המקדש משיתיהו ידיד נפשי מקדם ידעתיו ה"ר יצחק בר משה.

על אודות החליצה אשר כתב הרב יבמה שרקקה צריכה לחזר. לא ירדנו לסוף דעתו כאשר דנתה כי אף ס"ל כל"ק דאף ר"ע מודה דפסולה לאחים שמא יאמרו רקיקה אחר חליצה היא מ"מ ודאי כדבריך הוא דקיי"ל כשמואל יש זיקה וא"צ לחזר במסקנא דהתחיל ולא דתחיל וס"ל השתא יש זיקה אף כי לא אמר אלא וכותיה מוכחא סוגיא דפר"ג ולא כרב אשי ולא בעי שמואל חליצה מעולה רק למפטר צרה אבל לעצמה פטרה שפיר הלכך הכא הואיל ובכולהו (גריעא) [גרירא] כאחת סגי בחד אף כי לא שמענו חיזור מחמת רקיקה דלא אתעבידא מעשה באיש ויפה דנת לפי הנוכח אך אין לי פנאי להאריך לך כי אם לפי שעה הראה לי הרץ כתבך ונחפז ללכת: על המקוה כתבת ששותת מן ההר בב' וג' מקומות ועשו בנין אבנים תחת ההר והמים שותתין דרך חלון כמין צנור למקוה וזוחלין המים על המקוה דרך חלון אחר כנגדו לחוץ ובאת לדמותו למעין שמימיו מועטין וריבה עליו והרחיבו שאין מטהר בזוחלין אלא במקום שהיה מהלך בתחילה ועוד שהם בב' וג' מקומות הוי כרגלי הנדל וריבה עליו והרחיבו שאינו מטהר בזוחלי' אלא עד מקום שהיה יכול להלך מתחילתו ואמרת לסתום חלון אחד המוציא ועוד פעמים שהגשמים נוטפים בכח ובאין למקוה והמקוה זוחל ואין הנוטפין מטהרין בזוחלין ופעמים אפשר שיש שם מ' סאה נוטפין במקוה והטובל שם לא עלתה לו טבילה כי ההיא דפ"ק דמכות הבית של מים שנפלה לים הגדול והכא כים הגדול שאינו זוחל לחוץ כי אם מעט זהו ענין סיגנון אשר (אמת) [אמרת]. ונפלאתי כי לא פירש אותו מקוה של בנין אם יש עליו תורת כלי כמו שוקת דמתני' לפי דבריך שחשבת תורת שאיבה לאותם מים כי ההיא דחבית דמכות אף כי טעות אותה גירסא של מים כי למה לא תועיל להם השקה שנפל למקום הים שיש בו מ' סאה ומקוה מטהר במ' סאה ומיד הכל ראוי אף השאובים להטביל בהם אף אם השאובים מן הצד כי לייפי למקוה ביתר טופח ע"מ להטפיח וכ"ש זה שבאמצע הים היא לכל צד ואין לי פנאי להאריך בזה כי יש תשובות חבילות וג' חבית של יין כיון דקוו וקיימי הוה ליה כטובל במי פירות ומ"מ מחשבותיך שחשבת המקוה ככלי א"כ אף דרך זחילתו אין מועיל טבילה כי ההיא דאין מטבילין כלי בתוך כלי ודמיא לההיא דנדה אשה לא תעמוד ע"ג כלי חרס כמו שפי' שם ולא כמו שפי' בקונטרס ואף בקבוע משום גזירת מרחצאות וכן פי' שוקת דמתני' במחובר לקרקע אך נחקק בתלוש וחברו אבן אחת מוקפת ד' רוחות אבל האי בניין אין שם רק ד' מחיצות לעכב המים לעשות שם גומא ובלשונך לא עמדתי כי דרך חלון שותת כמו צנור אם יש שם חקק מד' מחיצות בתלוש שחקקו ולבסוף קבעו או יש באמצעו כמו חטיטה ברי לקבל צרורות כדתנן ואם אין באותו בנין תורת כלי שלא נעשה בתלוש הקרקעית והמחיצות לפני הבנין כי זה לא מצינו בבנין אבנים הרבה רק כדרך הבונים על יד בקרקע והלכך לא מצינו שאיבה כלל רק במו בריכה בקרקע ודמי להעבירו ע"ג בריכה דתנן הפסיקו הרי הוא כמקוה כלומר להצריכו מ' סאה חזר והמשיכו פסול לזבין דוקא דבעינן מים חיים והני פסק היותן עד שיודע לך שיצאו הראשונים אבל לכל דבר דינו כנהר וכל הני שהבאת עשוי כנדל לא דמו להאי שנמשך בב' וג' מקומות כי כל המקומות יורדים למקוה ומתאכפים יחד בבנין אבל עשוי כנדל יש הרבה זחילות כמרבה רגלים לצפון וכן לדרום כמו שמפרש רבינו תם והזחילות קצרים והרחיבו בבריכות שנמצאו הצדדין דין מקוה. ההרחבה ומקום זחילתו שמתחילתו לבד מקרי זחילה ובתוך הבנין אין שם זחילה רק דרך חלון זה לצפון וזה לדרום אפי' הוי זה כנגד זה שמקום זחילתו מכוון הוא לכל הצדדין סתומים הם בכותל בנין והוי אישבורן ואי משום ניענוע המים בתוך כותלי הבנין בכל אגמי נפש לעולם המים נדין בכח והמקוה אחר שבצד הנהר אשר דמית לחופר בצד הים במקום (הבינים) [הביצים] התם כולהו (במקום) [במקוה] נידונים דבסמוך תניא החופר בצר המעיין אף על פי שפוסקין הרי הן כמעיין ואי משום דזימנין דגדלי מי נהר שם. כך האמת המעיין מטהר אף בזוחלין ויש כמה ראיות ואין לי פנאי:

על כלי עצם לא יכולתי להאריך כי לא מצינו לו בליעה ואיסור: ועל חלה שנילושה במי פירות ודאי גרסינן במתני' חייבת וכן הוא בידינו מכבר בירושלמי וכר' יוחנן קיי"ל ואף מאן דפטר דוקא מדאורייתא לאפרושי על החיו' אבל מיניה וביה מחייב וכן משמע דמדמה לר' יונה כדעתיה ומביא [נ"ש] לחלת לחם ושמן אבל לכ"ע מדרבנן מיחייב ובשאר משקין אפשר שיש לו להפריש בלא ברכה ):

ועל הלואת חבירו דלוקח אדם בפחות כדתניא בתוספתא יפה דנת וכן הוא אמת הואיל ואין שם רק שיעבוד בעלמא לא שייך שם זילזול וריבית מידי דהוה אשאר מטלטלין אם קונה בפחות וההוא תוספתא דע"ז ישא ויתן הוי כמו למחצית שכר דהוה פלגא מלוה ופלגא פקדון ומחזי כי ריבית שמתעסק בשבילו להרויח מפני המתנת מעותיו. ואשר תמהת במה יקנה הלואה. אמת הוא כמו שאמרת במעמד שלשתן או כתב ליה שטרא בשמיה או בהודאה כי ההיא דאיסור או כדברי שכיב מרע שנתנם לו וכל עיקר התוספתא שאין בו רבית. ושלום וחיים יוסיף לך השם וצר לי כי לא היה פנאי להשיב לך על כל קוץ וקוץ. כי מיד הביאם לי והלכתי מיד לדבר מצוה ושלום שלום כאוותי צעיר עם. יחיאל בר יוסף נב"ת אוהבך נדבה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף