ערך/השחתת זרע

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:54, 24 במאי 2022 מאת איתמר (שיחה | תרומות) (←‏מקורו)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png השחתת זרע

מקורו[עריכה]

לדעת הבניין ציון (קל"ז) מקור האיסור הוא מבל תשחית, או מהלכה למשה מסיני. ומצפנת פענח (איסורי ביאה פכ"א ה"ט) ואמרי אש (יו"ד סט) נראה שהוא מחמת שפיכות דמים, כמו שדרשו חז"ל. ומסמ"ק (סי' רצב) וחי' ר' ראובן ליבמות (סי' יג-יד) ואגרות משה (אה"ע ח"א ע) נראה שהוא מצד לא תנאף ביד (נדה יג:) וראה עוד בביאור הגרי"י פערלא (ח"ב קמג:.).

המנ"ח (סוף מצוה א') למד מתוס' בסנהדרין (נט: ד"ה והא) ומר"ת ביבמות (יב: ד"ה שלוש), דמי שאינו מצווה בפו"ר אינו מצווה על השחתת זרעו, על כן גויים ונשים אינן מצווין על זה. והיינו שאיסור זה הוא משום ביטול עשה דפו"ר (מנחת חיים). ולכאורה כך נראה מתוס' רא"ש (נדה יג. ד"ה נשים) אליבא דר"ת, שגם איש שקיים פו"ר אסור בהשח"ז כיון שעדיין מחוייב בעשה ד"לערב אל תנח" וגו', הרי שהאיסור הוא רק מחמת ביטול עשה הכרוך בו [וצ"ע דלא נקט עשה ד"לשבת יצרה", ועי' שד"ח (ו יד, אישות ב סקכ"ה ז)].

אך ברב פעלים (ח"ג אה"ע ב) כתב דמהא דמותר לשמש זקינה ומעוברת ועקרה, ולא חשיב מבטל עשה, ש"מ שאין האיסור מחמת כן.

איסורו קודם מתן תורה[עריכה]

משנה למלך (פ"י ממלכים ה"ז ד"ה נחזור), חקר בזה. ועי' מש"כ באילת השחר (שבת מא.) בזה ומה שדייק מד' תוס' בסנהדרין (נט:).

במי שאין לו גבורת אנשים[עריכה]

עי' אור השנים (יום רביעי) דמי שאין לו גבורת אנשים אינו מוזהר ע"ז, ועי' באילת השחר (שבת מא.) מש"כ קצת סייעתא לדבריו.

ברווק[עריכה]

דעת כל הפוסקים לאסור (עיין ארץ אפרים ח"א סימן כז; אגרו"מ אה"ע ח"ד סימן כז; בנין אב ח"ב סימן ס בשם הגריש"א).

חומרתו[עריכה]

כתב האריז"ל (ליקוטי תורה ישעיה ג): ידוע כי עון הוצאת זרע לבטלה גדול מאד ולא מצינו שנזכר בתורה, והענין, כי לפי שהוא יותר חמור הוא יותר נעלם.

הוצאת זרע לצורך בדיקה רפואית[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות עו).

מעבר לתחילת הדף