שו"ת הב"ח (הישנות)/קו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מה שתבע כהר"ר פער את גיסו כהר"ר העשל שכנו שמושיב לאחר אצלו במקומו בב"ה ומיצר לו נראה לי שורת הדין דיכול כהר"ר פער לעכב עליו דהא כתב הרי"בש דאף הקהל אינן יכולין להוסיף ספסלין בב"ה במקומת הפנויים כדי להרויח הצדקה ושיבואו רבים להתפלל כי אותן שיש להן מקומות באים בטענה שמיצר לו הדרך או מרבה עליו הדרך כל שכן הכא שמיצר לעצמו ואפי' את"ל דבשעה שאינו מתפלל והוא יושב במקומו יכול לתקן שלא יהי' מיצר לו שיעשה מחיצה בניהם ויכנוס המחיצה בתוך שלו דיכול לעשות כן כמ"ש הרא"ש בתשובה מ"מ הלא הדבר מפורסם מראה לעינים דבשעה שהן עומדין להתפלל הוא מיצר לו דעומדין צפופין ומשתחוי' צפופי' ומענין כונת התפלה הוא ג"כ הרחבת הלב בהרוחת המקום וגדולה מזו פסק הרמב"ם דאחד מהשותפין שבחצר שהביא לביתו אנשי בית אחרת דיש לחברו לעכב עליו מפני שמרבה עליו את הדרך ואף לרשב"ם והאחרונים שחלקו עליו דשותף יכול למלאות ביתו אכסנאים ודיורים כל שאינו מוסיף בנין חדש דוקא בשאינו שותף עמו אלא בחצר ולא בבית אבל כשהוא שותף עמו בבית יכול לעכב עליו ולא מבעיא היכא שמכניס דיורים בקביעת דפשיטא דמצי מעכב אלא אפי' שיכניסו אצלו בלבד מצי לעכב וכמו שמפורש בתשובת מהר"ם ובמרדכי פ' חזקת וז"ל:
ונשאל לר"מ על הרבה שותפין שבבית אחת והאחד מרשה את הרבים להשתמש בחלקו אם חבירו יכולן לעכב והשיב דבר פשוט הוא שיכולן לעכב כמו לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנ' לחצר השותפין ואי תימא הא תנן בנדרי' פ' השותפין היה אחד מן השוק מודר הנאה מאחד מהם לא יכנוס לחצר וראב"י אומר יכול הוא לומר לתוך של חביריך אני נכנס איני נכנס לתוך שלך וקי"ל כראב"י כדמפורש התם י"ל דה"מ בחצר דס"ל ויתור מותר במודר הנאה דאהילוך דחצר לא קפדי אינשי אבל הילוך דבית לא ויתור הוא וקפדי אינשי עכ"ל אלמא מדמסיק דהילוך דבית לאו ויתור הוא וקפדי אינשי דאפי' לא באו האכסנאים לדור בקביעות וגם אינן משתמשים בבית כל עיקור אלא שנכנסו אצלו לצורך ג"כ יכול למחות דבהא ודאי קפדו אינשי והטעם משום דמיצר לו ואעפ"י דבתחלת התשובה כתוב והאחד מרשה את הרבים להשתמשו בחלקו לאו למימר דבאינן משתמשין אינו יכול למחות הא ודאי ליתא וכדמוכח ממסקנת התשובה דאפילו בהילוך דבית קפדי אינשי כדפרי' אלא שהשאלה שנשאלה לפני הר"ם הית' כך שהאחד הרשה את הרבים להשתמש בחלקו אבל לדינא אין חלוק וזה פשוט ומעתה בנ"ד ודאי היושבים בב"ה הם ממש כמו שותפים בבית וקפדי אהדדי ואצ"ל דקאי אקביעות ישיבה שמכניס אחרים אצלו בקביעת ומיצר לו ויכול לעכוב עליו ומה שטען כהר"ר העשיל שמנהג הוא להושיב אחרים אצלו במקומות שבב"ה נראה דאפילו את"ל דאיכא מנהג בזה באיזה קהילות לית לן למידן דינא בשאר קהלות שלא נהגו בכך וכל שכן עיר חדשה כנ"ד דאין לילך אלא אחר שורת הדין וכמדומה שלא נמצא מנהג בשום מקום להוסיף להושיב אחרים במקומות שבב"ה ולהציר לאחרים בקביעות כי אם דרך עראי כשיבאו אורחים בב"ה אבל לא דרך קביעות ואצ"ל בנ"ד שבנו ב"ה חדשה ויותר מחצי ב"ה פנויה באין יושב וזה יבא להצר לאחרים בכדי לישב במעלה ברמה אין זה אלא גסות הרוח ומחלוקת כי גם אותן ששאלו להריב"ש לא באו לחלוק אלא לפי שלא היה להם מקום לישב שם ואע"פ כן פסק הרב דיכולין לעכב עליהן בטענה שמיצר לו הדרך כ"ש בנ"ד הנראה לפע"ד דין אמת וצדק כתבתי אנכי הקטן והצעיר יואל בן לא"א כמוהר"ר שמואל ז"ל ה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |