שו"ת הרא"ש/מט/ג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש מט ג
< הקודם · הבא > |
וכן פטר חמור נוהג בזמן הזה וצריך לפדותו מכהן בשה ואפי' כחוש שוה כל דהו ואם פודהו בשאר דברים צריך לפדותו בשויו וקודם שיפדנו אסור בהנאה לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו ומצות פדיה קודמת דכתיב (שמות לד כ) ואם לא תפדה וערפתו. והכהנים והלויים פטורין בפדיון פטר חמור.
ואין ליתן לכהנת בכור בהמה ולא פדיון הבן דאמרינן פרק הזרוע (קלא.) עולא יהיב מתנתא לכהנת אלמא קסבר עולא כהן ואפי' כהנת איתיביה רבא לעולא מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינה נאכלת ואי אמרת כהן אפילו כהנת הא כתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל אמר ליה רבי אהרן ובניו כתיב בפרשה אלמא דפשיטא ליה כל היכא דכתיב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת ובפרשת במדבר סיני (במדבר ג נא) כתיב ויתן משה את כסף הפדויים לאהרן ולבניו ואיתקש בכור אדם ובכור בהמה טמאה. ודלא כפרש"י ז"ל בפ"ק דקידושין (ח.) גבי הא דרב כהנא שקל סודרא לפדיון הבן דרב כהנא לא היה כהן אלא בשביל אשתו שהיתה כהנת.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |