שאילת שלום על השאילתות/קכג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
היכא דאתא חד מעלמא ושחט ולא ידעינן אי גמיר אי לא גמיר מי צריך לאהדורי בתריה ולמיבדקי' אי גמיר וכו'. הנה מדנקט גאון לשון דיעבד משמע ודאי דליתן לו לכתחיל' לשחוט על סמך שיבדקנו אח"כ אסור. לאפוקי מדעת אותן הגדולים דאפי' לכתחילה מוסרין לו לשחוט וז"ל הב"י בי"ד סי' א' בד"ה ומ"ש אפי' אין מכירין אותו וכו' ורש"י כתב וכו'. ואפשר שזהו דעת בעל העיטור דכי אמרי' רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם לאו למימרא דלכתחילה מוסרין לו לשחוט אלא לומר אם שחט אין צריך לבדקן וכו' וכן משמע בשאילתות וכו' עכ"ל. וודאי כוונת הב"י דמשמע הכי בשאילתות מדנקט לישנא דיעבד כמ"ש לעיל ולכן כתב הב"י וכן משמע בשאילתות. אבל להדיא לא מצינו הכי בדבריו שלגאון. ולכן זה שכתב בהג"ה ריש סי' א' וי"א דאין לסמוך על החזקה אלא בדיעבד אבל לכתחילה אין לסמוך על החזקה במקום דיכולין לבררו (מרדכי והג"א ואגור ושאילתות) היינו ממשמעות. והוי יודע דאע"ג שכבר כתב גאון לעיל בסימן זו בד"ה שאילתא וכו' בפשיטות והיכא דלא ידעינן אי גמיר אי לא גמיר ושחט ואזל לעלמא מותר לאכול ממנה מ"ט רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן דבעא מיני' רב דימי וכו'. אפ"ה קמיבעי' עתה היכא דאתא חד מעלמא וכו' מי צריך לאהדורי בתרי' וכו' משום דלעיל איירי בענין שכתב ואזל לעלמא וכו' כלומר דלא ידענא מקומו להיכן הלך והילכך הוי דיעבד ממש להכי סמכינן ארוב מצויין א"ש מומחין הן. משא"כ במה שעוסק גאון עכשיו היינו אם נבקשנו נמצא מקומו אשר חונה שם השוחט וקמיבעי' מי צריך לאהדורי בתריה ולמיבדקי' את השוחט והוי כלכתחילה דלא סמכינן ארוב מא"ש מומחין הן. או דילמא דגם מניעת טורח לבקש אחריו הוי כדיעבד. ועל ספיקא זו כתב גאון ומיפשט ת"ש דבעא מיני' רב דימי ב"י מרב נחמן האומר לשלוחו צא ושחוט לי והלך ומצא שחוט [כלומר דבעל הבית מצאו שחוט ולא ידע אם השליח שחטו או אחר. כך מוכרח להמעיין בסוגיא] אמר לי' חזקתו שחוט [ואין צריך להדר עד שימצא השליח להגיד אם הוא שחטו או השוחט לבדוק אותו אי גמיר אי לא. אלמא דכדי למנוע הטורח הוי כדיעבד]. ומה שיש לישא וליתן עוד בהלכה. הוא כבר בחידושי ערוכה:
ז"ל תוס' ד"ה השוחט בשנים או בג' מקומות וכו' פי' בקו' וכו' בשאילתות דרב אחאי מפרש ב' או ג' מקומות כגון שכל אותן מקומות בהיקף של סימן כגון שחתך סביב סביב כאן מעט וכאן מעט וכו' ועוד פי' בשאילתות שאפי' חתך וכו' ע"ש. הנה כל דבריהם בשם השאילתות הוכיחו מענין ברם צריך למימר וכו' שכתב גאון בתכלית הקיצור ונתבאר מה שכתבו משמו. וכל לשון תוס' תמצא ג"כ הכל בהרא"ש.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |