ערך/דברי קבלה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי דברי קבלה

אם נחשבים כדאו'

יש כמה חילוקים בדברי קבלה: א. יש דינים שהם הללממ"ס, ומוזכרים בפס' של נ"ך, כגון ציון קברות - ע' מו"ק ה. וכעי"ז בסנהדרין כב: וזבחים יב: וע' מה שצויין שם במסורת הש"ס, וע"ע יראים תיב, וע' השגות הרמב"ן על ספר המצוות שורש ב (דף כז: כח והלאה). ואלו ודאי דאו'.

ב. יש דינים שהם דרבנן ממש ויש אסמכתא מפס' של נ"ך (ע' רש"י שבת פג: ד"ה דרבנן). ואלו ודאי מדרבנן.

ג. יש תקנות של נביאים (ע' שבת יד: ועירובין כא: ומגילה לב. וב"ק פב. וסוכה מד. (וגם טלטול מוקצה בשבת מבואר בשבת ל: שכבר תוקן בזמן דוד ושלמה, וע"ע תוס' סנהדרין יב. ד"ה שעיבר). ודינם כשאר תקנות דרבנן – ע' רמב"ן בהשגות לסה"מ שורש ב (דף כז:) וברמב"ם שורש א (דף יא). [ואף אם הוזכרה התקנה בפס', ע' שבת קכג: דגזירת כלים נזכרה בפס', והיא ודאי דרבנן.]

ד. תקנות שתקנו נביאים ע"פ רוה"ק כגון קריאת המגילה שהרי אסתר ברוה"ק נאמרה (ע' מגילה ז. ולקרות לכו"ע), ובזה נחלקו הראשונים אם הוי כדאו'. ואציין מקורות לדעות הפוסקים בזה: הסוברים שד"ק כדרבנן: תוס' בברכות טו. ד"ה ורבי, ובמגילה יט: ד"ה ורבי (שקריאת המגילה דרבנן). רמב"ם סה"מ שורש א (דף יא) [וע' כס"מ חנוכה ג ו]. רשב"א מגילה ה: ד"ה ה"ג בשם רמב"ן ובתשו' המיוחסות לרמב"ן סי' רסג. ריטב"א מגילה יט:, ר"ן ב. מד' הרי"ף ד"ה ולענין. (הובא בביהגר"א תרפח ד). נובי"ת יו"ד קמו. הסוברים שד"ק כדאו': ע' בשו"ע או"ח תרצו ז דהוי כדאו', ומקורו מארחות חיים. וע' פמ"ג תרפח א"א ד בשם הרז"ה, (וע"ע בפתיחה כוללת א יח). וע' חת"ס אה"ע ב. וע' טו"א מגילה ה: (וע"ש בהג' ברוך טעם). ובמ"ב סו"ס תרצב כתב אפשר דל"א ספק לקולא כיון שזה ד"ק. ועי' יד אברהם יו"ד רי"ס רלד. [וראיתי מציינים לראבי"ה ח"ב תקסט תקעג, ולעין זוכר מע' א אות צו, ולהעמק שאלה לה ב.]

ה. לענין אם המחוייב מדרבנן מוציא המחוייב מדברי קבלה. פרי מגדים (או"ח סימן רפב סק"ו).

ו. אם ספקם להחמיר. דעת הטורי אבן (לעיל ה:) שדברי קבלה כדברי תורה וספקם להחמיר.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף