ערך/ליל הסדר
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
ליל הסדר
מקור וטעם שם ליל הסדר[עריכה]
ליל הסדר הוא ליל ט"ו ניסן, (תוס' פסחים קיד, א, ד"ה הביאו; סדר רב עמרם השלם ח"ב סוף סימן פז עמוד 226). והטעם שקוראים לו ליל הסדר, לפי שכל מצוות הלילה יש להם סדר מיוחד, ואין להקדים המאוחר ולא לאחר המוקדם, כפי שנקבע הסדר בסימנים: "קדש ורחץ... "(כלבו).
קישוט השולחן בכלים נאים[עריכה]
מקור הדין[עריכה]
בשו"ע (סימן תעב ס"ב) כתב: יסדר שלחנו יפה בכלים נאים כפי כחו.
טעם הדין[עריכה]
וכתב הגר"א (שם) שזהו בכלל דרך חירות. ובשולחן ערוך הרב (שם סק"ו) כתב שטוב להרבות בכלים נאים כפי כחו אפילו כלים שאינו צריך לסעודה יסדרם יפה על השולחן לנוי זכר לחירות. ודקדק הגר"ח (חידושי הגר"ח, סטנסיל, פסחים צט:) שלדעת הגר"א אין זה דין חדש זכר לחירות אלא הוא מכלל דרך חירות שנאמרה במצות ההסיבה[1]
איסור גזל[עריכה]
המגן אברהם כתב בשם מהרי"ל שאף שלא היה משתמש במשכנות עכו"ם שהרי שואל שלא מדעת גזלן הוי, מ"מ בפסח היה מוציאם להניחם על השולחן. והקשה עליו וכי בפסח מותר לגזול. ובמגן האלף יישב שמסתמא היו אלה כלי כסף ומבואר בשו"ע (חו"מ סימן רסז ס"ט) שמותר להשתמש בהם לפרקים וממילא בחר להשתמש בהם בפסח. אך העיר שלדעת הרמ"א (סימן תנא ס"ו) היה צריך להגעילן ברותחין ואם כן לא יכל להשתמש בהם שאף שמותר להשתמש בכלי כסף לפרקים אך בחמין אסור להשתמש. וביאר דכל האיסור להשתמש בחמין הוא משום שמשחירין ובשימוש חד פעמים בחמים אינן משחירים וממילא יכל להגעילן ואחר כך להשתמש בהם בפסח בצונן.
שינויים לעורר את הילדים[עריכה]
הרמב"ם (פ"ז מחו"מ ה"ג) כתב וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו וכו'.
יש שנהגו להוסיף פעולות משונות כדי לעורר את הבנים. כך כתב בספר כתר שם טוב בביאור המנהג (הובא להלן) לסובב את קערת הסדר מעל ראשי המסובים.
סיבוב הקערה[עריכה]
עדויות למנהג[עריכה]
בספר כתר שם טוב (לרבי שם טוב גאגין) הביא את מנהג הספרדים במרוקו לסובב הקערה עם מיניה על ראשי המסובים.
מנהג דומה מובא גם בספר סדר היום (לרבי משה אבן מכיר, ענין ערב פסח) בשם חכם מקובל, יעוין שם פרטים נוספים באופן קיום המנהג.
עדות נוספת למנהג זה נמצאת בספר מעגל טוב לחיד"א שכותב שבשנת תקל"ד התארח בתוניס בליל הסדר אצל רבי יהושע הכהן טנוג'י וראה שעשה שם כסדר הזה.
וכן מעיד הגר"ח פלאג'י בספרו חיים לראש (מגיד י).
מנהג דומה מופיע בבית יוסף (או"ח סימן תעג) בשם רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב ה) שנוהגין להגביה הסל על ראשי התינוקות ואומר לפיכך אנחנו חייבים וכו'. וכ"כ ר"ח בנבנשתי בהגדה של פסח פסח מעובין (אות מה).
אופן קיום המנהג[עריכה]
- אמירה בעת הסיבוב
בספר כתר שם טוב כתב שנהגו עוד שבשעת הסיבוב אומר המסבב היום אנחנו עבדים לשנה הבאה בירושלים עיר הקודש בני חורין, ואומר כן ג' פעמים.
בהגדה של פסח פסח דוורת (לרבי יצחק ב"ר שלמה אלאחדב, עמוד מה) שמנהג ספרד להגביה הקערה בידו ואומר הא לחמא עניא, ונהגו להקיף הקערה סביב ראש הקטנים.
בספר סדר היום (שם) כתב שכשאומר הא לחמא יתן הקערה על ראשו והוא עומד ורגליו כמי שרוצה ללכת, כדי שישאלו. ואחרי שיגמור אותה ברייתא יחזור בקערה על ראשי המסובים. וכתב שם שכל הדברים נראים לי דברי נביאות
- סיבוב על ראש הנשים
החיד"א בספר מעגל טוב כתב שכשהתארח אצל רבי יהושע הכהן טנוג'י מתוניס שאלוהו אם לסובב גם על ראש הנשים. ובאשר שקראו למסובב באותו המעמד "רחמים", השיב להם בלשון הפסוק (שופטים ה) רחם רחמתים לראש גבר, דהיינו ג' פעמים (רחם ועוד רחמתיים) אך רק לראש גבר ולא לראש אשה.
- סביב מי מבני הבית מקיפים
הגר"ח פלאג'י (חיים לראש שם) מעיד על מנהג אביו לסובב כן על ראש כל אחד ואחד מבני ביתו. וכן כתב הגרי"מ טולידאנו בספרו נר המערב (עמוד 216).
וכן עדות החיד"א (מעגל טוב שם) על מנהג תוניס. וכן מבואר בספר מסעי ישראל (נדפס ליק תריט עמוד 126) שראה כן בצפון אפריקה שמביהים את הקערה מעל ראש כל אחד מהמסובים לרגעים אחדים. וכן בספר המועדים (ח"ב עמוד 398) מובאת עדות שזקן בני הבית תפס את המגש והיה עליו לגעת במגש זה בראשו של כל אחד מן המסובים.
אמנם בהגדה של פסח פסח דורות (שם) מבואר שעשו כן רק על ראשי התינוקות[2].
- מי מסובב
בספר המועדים (שם) כתב שזקן בני הבית עשה כן. והוסיף שבהיותו אורח כיבדו בעל הבית שאף הוא יסובב את הקערה מעל ראשי המסובים.
טעמי המנהג[עריכה]
בספר כתר שם טוב כתב ששאל לחכמי מרוקו והשיבו לו שסיבוב זה הוא סגולה להצלה.
רבי שם טוב גאגין עצמו כתב טעם נוסף לעורר לב הילדים לשאול ולחקור בדבר ואז מספר להם האב את סיפור יציאת מצרים.
לקריאה נוספת[עריכה]
- קובץ גליונות מריח ניחוח שנת תשע"ה עמוד 618.
- ↑ ועי"ש שביאר זאת ע"ד מה שביאר בדברי רש"י (פסחים צט:) ורשב"ם (שם) שכתבו שאפילו עני שבישראל אל יאכל עד שיסב כדרך בהני חורין במטה ועל השלחן זכר לחירות. ולכאורה צ"ב מה ענין שולחן אצל הסיבה, אלא הביאור הוא שבכלל ההסבה דרך חירות הוא שיהיה על השלחן אבל אם יסב על המיטה בלי שולחן אין זו הסבה. וכשם שצריך שיהיה שם שולחן צרי גם שיהיה השולחן מסודר בכלים נאים.
- ↑ וראה לעיל המנהג שהזכיר הבית יוסף בשם רבינו ירוחם, וכ"ה בהגדת פסח מעובין, על הקפת ראשי התינוקות עם הסל.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |