מצודת דוד/שופטים/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:08, 17 בספטמבר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png שופטים TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

בה'. באורים ותומים:

מי יעלה לנו. עם כי כל אחד נלחם בעבור חלקו, אמר 'לנו', כי כאשר יעלה מי מהם בהכנעני ויגבר עליו, יביא המורך בלבם והתועלת לכולם:

בתחלה. לקחת חלקו אשר נפל בגורלו, ועדיין לא כבש:

ב[עריכה]

יהודה. שבט יהודה:

הנה נתתי. ויביא הוא המורך בלב כל:

ג[עריכה]

לשמעון. לשבט שמעון:

ז[עריכה]

מקצצים. אשר צויתי לקצצם:

היו מלקטים. משיורי המאכל הנופל תחת השלחן:

ויביאהו ירושלם. כי משם הלכו להלחם בה:

י[עריכה]

וילך יהודה. הם כלב ואנשיו, שהם מבני יהודה ואף שהמלחמה ההיא היתה בימי יהושע, חזר לספר יחד כל המלחמות שעשו בני יהודה, החדשות והישנות, ועם כל הנמשך:

יד[עריכה]

בבואה. לבית בעלה:

ותסיתהו. היא פיתתה אותו לתת לה רשות, שהיא תשאל מאביה השדה:

ותצנח. לכבוד אביה הפילה עצמה מעל החמור בכח כאלו ננעצה בארץ:

מה לך. מה נחסר לך, אשר תרצי לבקש עליו:

טו[עריכה]

ארץ הנגב. חלקת שדה יבשה מבלי מעיני המים:

ונתתה לי. לזאת אשאל, אשר תתן לי שדה אשר בה מעין הנובע מים:

גלת עלית. שדה ובה מעין ממעל ומעין מתחת:

טז[עריכה]

קיני. הוא יתרו אשר היה חותן משה:

עלו מעיר התמרים. כי שמה ישבו בין הכנענים, וכשבאו בני יהודה להלחם בם, קראו לשלום לבני קיני, ועלו משם ללכת עם בני יהודה למדבר יהודה וכו':

וילך וישב. קרא כל בני המשפחה כולה בלשון יחיד, וכן (תהלים קיח ב) יאמר נא ישראל:

את העם. עם בני יהודה:

יט[עריכה]

ויהי ה' וגו' ויורש את ההר. רצה לומר, מה שהוריש יהודה יושבי ההר, לא היה בעוצם ידו כדרך הטבע, כי אם יד ה' עשתה זאת:

כי לא להוריש. תחסר מלת 'יכול', ורצה לומר, שהרי לא היה ביכלתו להוריש יושבי העמק, על כי להם רכב ברזל לא עצר כח להורישם, עם שישבו בעמק הנוח לכבוש יותר מן היושב בהר, ואיך אם כן הוריש יושב ההר הקשה יותר ויותר, אלא יד ה' עשתה זאת, ואת יושבי העמק הניח לנסות בם את ישראל, כמו שכתבו למטה (לקמן ב כב), ואם הניח יושבי ההר וגירש יושבי העמק, היו חושבים בכח ידם יוכלו לגרש יושבי העמק, עם כי רכב ברזל להם, ועל יושבי ההר הקשה יותר לא יוכלו להתגבר, לזה הוריש יושבי ההר והניח יושבי העמק:

כא[עריכה]

היבוסי. שם אומה:

בני בנימן. כי ירושלים 'היתה מנחלתם, ולבד רצועה אחת היה לו ליהודה בה, כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (זבחים נג ב):

כב[עריכה]

גם הם. כמו שבני יהודה נלחמו לכבוש גורלם, כן נלחמו בני יוסף בגורלם:

כד[עריכה]

השומרים. כי מבני יוסף שמרו מול השער, לראות אם יצא מי מן העיר לשאלו המבוא:

ועשינו עמך חסד. כאשר נכבוש את העיר:

כה[עריכה]

שלחו. לחפשי, ולא הכום עם בני העיר:

לב[עריכה]

וישב האשרי. רצה לומר, לא ישב הכנעני בקרב ישראל כגרים היושבים בתוך אדני הארץ כי אם בהפוך, שהאשרי היה היושב בתוך הכנעני, כי הם היו יושבי הארץ ואדוניה:

כי לא הורישו. הסבה היה בזה על שלא הורישם בתחלה בהיות לאל ידם, ולזאת קמו עליהם ומשלו בארץ:

לג[עריכה]

ישבי בית שמש כו'. רצה לומר, אבל אותן היושבים בבית שמש וכו', אשר לא היו מאנשי הכנעני, הם לבד היו למס לנפתלי, ולא הכנעני שבתוכם ; או יאמר, שהם נתנו המס לכנעני ולא לנפתלי:

לד[עריכה]

ההרה. דחקום להשאר בהר, כי לא הניחום לרדת להעמק:

לה[עריכה]

ויואל האמורי. אחרי זה רצו להשגב עוד לעלות ההרה ולשבת גם בה:

יד בית יוסף. כי נחלתם היתה סמוכה לנחלת בני דן, יושבי הערים האלה, ולחמו מלחמת בני דן וכבדה ידו עליהם, עד שנתנום עוד למס:

לו[עריכה]

וגבול האמורי. מוסב למעלה, לומר ; וגם גבול האמורי וכו' היו למס, עד שלא יוכלו להורישם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף