מצודת דוד/יהושע/י

מצודת דוד ‏ יהושע י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויהיו בקרבם. התחברו עצמם עם ישראל:

ב

כי עיר גדולה. ועם כל זה לא עצרו כח להלחם, והמסו בזה לב אנשי המלחמה:

ד

כי השלימה. והרעו לעשות, כי הביאו מורך בלב כל:

ו

אל תרף ידיך. לעזוב אותנו בידם:

ט

כל הלילה. למען לא ירגישו ויבא פתאום:

י

דרך מעלה. בדרך העולה לבית חורון:

עד עזקה. כי ברחו דרך בה, ורדפום והכום בדרך עד עזקה וכו':

יא

הם במורד. כשהם ירדו במורד ההר:

אבנים. אבני ברד:

עד עזקה. בכל הדרך אשר נסו, ממורד בית חורון עד בואם לעזקה, נפלו עליהם אבני הברד:

רבים. מרובים במספר:

יב

לה'. בשם ה' וכשליחותו:

ויאמר. הוא הדבור האמור למעלה, ועל שהפסיק בדברים, אמר שוב 'ויאמר':

שמש בגבעון דום. כי בעת ההיא עמד השמש נוכח גבעון, וחשש פן ישקע בעונתו ולא יוכלו לרדוף אחרי האויב באישון הלילה, ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו, וימתין עוד נוכח גבעון במקום שהוא עומד:

וירח בעמק אילון. כי אז כבר עלתה הירח ועמדה נוכח עמק אילון, ואמר לה שגם היא תמתין במקומה ולא תלך מהלכה, ואולי חשש שאם תלך הירח מהלכה תבוא נוכח השמש במקום עמידתו ותאפיל אור השמש:

יג

וידום השמש. רצה לומר, כן היה, שעמדו השמש וירח במקומם:

עד יקום. עד אשר השלימו ישראל להתנקם מאויביו:

הלא היא. הדבר ההיא הלא כתובה בהבטחה בספר הישר, והיא התורה, שנאמר בה על אפרים (בראשית מח יט) וזרעו יהיה מלא הגוים, והוא היום הזה שעמדו השמש והירח ליהושע הבא מזרעו, ונתמלא כל העולם שמעו:

ויעמוד השמש. עכשיו מפרש המקום שעמד בה:

בחצי השמים. רצה לומר, לפי הנראה בהאופק ההוא:

ולא אץ לבוא. לא היה ממהר לשקוע, כדרכו מעולם למהר לבית שקיעתו, ללכת בהתמדה מבלי עמידה:

כיום תמים. רצה לומר, נתעכב לעמוד במקום אחד כשעור יום שלם שהוא כ"ד שעות:

יד

כיום ההוא. להיות בו פלא כזה לשמוע וכו' כאשר שמע בקול יהושע להעמיד השמש והירח:

כי ה'. הפלא הזה נעשה בעבור שה' נלחם לישראל, ובעבורם עשהו:

טו

וישב יהושע. אחר כל המעשים האמורים במקראות שלאחריו:

יח

גולו אבנים. לבל יצאו פתאום וינוסו:

יט

וזנבתם אותם. הרגו ההולכים בסוף המחנה:

כ

עד תומם. כי הנשארים היו מעט מן המעט וכאלו תמו כולם:

והשרידים שרדו. הנשארים אשר נשארו מהם באו אל ערי המבצר:

כא

לא חרץ וכו' לאיש. רצה לומר, אפילו לאיש אחד בהיותו יחידי לא חרץ עליו מי לשונו לדבר מאומה רע, כי נפל פחדם על כל:

כז

עד עצם וכו'. רצה לומר, והמה מונחים שם עד עצם וכו', רצונו לומר עד עולם:

לז

ואת מלכה. יתכן שהמליכו עליהם מלך אחר, כי למעלה נאמר שיהושע המית מלך חברון:

ואת כל עריה. הערים הסמוכים לה:

מב

פעם אחת. לפי שהעי לא לכד בפעם אחת לזה אמר שכל אלו לכד בפעם אחת:

מג

וישב יהושע. היא ההשבה עצמה האמורה למעלה (פסוק טו):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף