חתם סופר/חולין/קלה/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דתני' ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות עפירש"י ומה שהקשו תוס' א"כ מה אצטריך קרא לרבנן וכו' ועיין גם מה שגמגם מהרש"א דלמ"ד אין ברירה לא הוה חלקו של ישראל מבורר. ולפע"ד לא נחית רש"י לכך אלא הכי פירושו בשלמא בתרומה אפשר למפלג הדגן יהי' יש ברירה או אין ברירה עכ"פ עתה חלקו הדגן ומיקרי דגנך מכאן ואילך אעפ"י שלא הוברר למפרע. והה"נ אי הוה כתיב ראשית גזך הי' דומה לראשית דגנך מכיון שחלקו הגז הוה גזך של ישראל. אבל הכא כתיב צאנך ותלי' בצאן ולא בגיזה וא"כ אעפ"י שחלקו הגיזה מ"מ עדיין שותפים בצאן ולא הוה צאנך של ישראל. ואה"נ אי הוה כתיב בתרומה ראשית דגן שדך הי' דומה לגז צאנך אבל אינו כן אלא בתרומה תלי' בדגנך ובגיזה תלי' בצאנך ע"כ לא דמי. ומיושב ק' תוס' שהקשו למה לי קרא ולק"מ דאי לא כתיב צאנך להדיא ה"א דגנך דרישא קאי אגזך ולא אצאנך והוה גז דומיא דתרומה ע"כ הוצרך לכתוב צאנך להדיא למיכתב מיעוטא גבי צאן. ומיושב נמי ק' הר"ן שהקשה אי ס"ד בהקישא יליף ר' אילעי גז מתרומה א"כ נילף נמי תרומה מגז לענין שותפות גוי. ולק"מ כמ"ש רש"י ותוס' בתרומה לא שייך שותפות גוי שהרי כבר חלקו הדגן. ואשותפות שדה לא קפיד קרא משא"כ בשותפות צאן אע"ג שחלקו בגיזה מ"מ נשתתפו בצאן והוא מבואר ופשוט לפע"ד:
דרך ביאתך מן הימין. ובב"מ ילפינן מזה דמזוזה חובת הדר הוא ועל השוכר לעשות מזוזה ולא על המשכיר והנה תוס' הקשו מ"ט לא אמר נמי למעוטי שותפות גוי ובמנחות מ"ד ע"א תוס' ד"ה טלית וכו' תירצו דאין סברא לפטור שותפות גוי כיון דמזוזה עשוי' לשמירה ע"ש פי' אטו הואיל וגוי דר עמו לא יצטרך שמירה מן המזיקין ועיין לעיל רב לא עבר אלא במברא דאית בי' גוי אמר שיטנא בתרי אומי לא שליט ע"ש. ונ"ל אי לאו דדרשינן ביאתך מימין לא הוה ידעינן חובת הדר וה"א על המשכיר לעשות מזוזה ואינינו מטעם שמירה ושפיר י"ל אם המשכירים שותפים ישראל וגו' והשוכר ישראל פטורים המשכירים מלעשות לו מזוזה ומאי איכפת להו בשמירה דילי' משו"ה מרומז בשינוי דש"ס דרך ביאתך מרומז תי' תוס' דמנחות וק"ל:
אלא גזך למאי אתי למעוטי בתי כנסיות ובתי מדרשות כ' בס' מעיין חכמה במצות מעקה מדלא משני הכי לעיל במזוזה ש"מ איכא סברא לחייב במזוזה בתים שאינם ראוים לדירה טפי ממעקה וכסברת סמ"ע סי' תכ"ז סק"ב ע"ש. ומספרי לא תיקשי דלמסקנא דשמעתין הוא פלוגתת רבנן ור' אילעי דלר' אילעי דלא דרשינן גזך למעוטי ב"כ אלא למעוטי שותפים ואתי' ספרי כר' אילעי אלו דבריו. ואני לא ידעתי גם למסקנא דליתנהו להני כללי מנ"ל דפליג ר' אילעי במעקה עיין הסוגיא. ובישוב הספרי נלע"ד עיין סנהדרין כ"א ע"א ור"ש אמר לך מכדי בעלמא דרשינן טעמא דקרא וכו' ע"ש וה"נ סתם ספרי ר"ש וס"ל מכדי בעלמא דרשינן טעמא דקרא א"כ כי יפול הנופל ממנו למה לי אלא לרבות בתים דלא שייך בהו חשש נפילה כל כך מ"מ חייבים במעקה אמנם אנן כר' יהודה ס"ל והרמב"ם סתר עצמו בענין זה ואין כאן מקומו להאריך:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |