חתם סופר/חולין/פח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:19, 17 באפריל 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png פח TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ושחיקת כלי מתכות. במרדכי בשם הגאונים דיש לכסות בשחיקת ברזל דכתיב ברזל מעפר יוקח פ' כיון שהברזל יקח מהעפר ה"ל כמו עפרות זהב לו שפירושו ג"כ עפר שממנו חופרים הזהב היא לו וצריך לומר כיון שהזהב בא מדבר שנקרא עפר הוא כשר לכיסוי א"כ ה"ה ברזל אלא רמב"ם מייתי אזהב עוד פסוק מן התורה גבי עגל בפ' עקב וישחק אותו דק עד לעפר. ונ"ל הש"ס לא מייתי הך קרא דיש לפרש שהי' דק כמו עפר אבל הוא לא נקרא עפר כמו גבי מן דק ככפור ואין המן נקרא כפור. ומ"מ יש לרמב"ם ראי' למאי דקיי"ל כרבנן דר' יוסי במס' ע"ז מ"ד ע"א דנתכוון לבודקן כסוטות וסוטה עפר בעי ואע"ג דלהשקאת סוטה ממש בעינן עפר בקרקע המשכן ולא עפרות זהב מ"מ משה רבינו ע"ה דוגמת סוטה השקום ואי לאו דזהב שחוק איקרי עפר לא היו דוגמא מיהו לר"ת דמחלק בין זהב שריף לזהב שאינו שריף אין משם ראי' אבל רמב"ם לא ס"ל כר"ת והוה ראי' מעגל שהשקום כסוטות וש"ע דילן לא מייתי הך קרא משום דאית בי' פלוגתא ור' יוסי לא ס"ל שנתכוון לבודקן כסוטות ולא משם מידי די"ל דק כעפר אבל לא נקרא עפר אין ראי' אלא מעפרות זהב וא"כ ה"ה ברזל מעפר יוקח כגאונים הנ"ל:

עוד מייתי מרדכי דמכסין בשלג משום דכתיב ולשלג יאמר הוי ארץ ותמה ב"י דשלג לא נקרא ארץ אלא שציוה להשלג שיהיו על הארץ ובש"ג בגליון מרדכי תי' דסמוך אפר"א דלשלג שתחת כסא הכבוד אמר הקב"ה שיתהוה ממנו ארץ הלזו נמצא תחלת בריית ארץ משלג. ובאמת הרמב"ם במורה צווח על זה הא נברא יש מאין ואנו אין לנו אלא דברי חז"ל וכבר עמד רמב"ן על סוד הלז מסתרי מעשי בראשית שם בפ' בראשית. אך לא יובן משלג שתחת כסא ענין שלג שלנו שהוא מקרישת טיפי גשמים שבעבים ונתקררו באויר ברדתם לארץ ובש"ע סס"י כ"ח דחה זה מהלכה:

שזורעים בו ומצמיח כ' תוס' כשהיו ישראל במדבר זרעו בו והצמיח פי' למאכל בהמה שלא להאכיל בהמתם מן עומר לגלגלת. אבל מאכל אדם לא צמח כדמוכח פ' יה"כ דמוקי ויתד תהי' לך על אזניך במה שתגרי נכרים מוכרים להם ולא מוקי במה שזרעו וצמח ועוד ראיות:

בזכות שאמר אאע"ה ואנכי עפר ואפר וכו'. בחי' תורה אמרתי עפ"י מ"ש חז"ל פי' ונפשי כעפר לכל תהי' שנזכה להיות כעפר המשפיע מזון לכל ברי' ומ"מ הכל דשין עליו כן נזכה להשפיע לכל עולם ומ"מ נהי' נכנעים. וא"כ תינח להתפלל שנזכה אבל לא יתכן שיאמר אדם על עצמו שהוא כעפר המצמיח טוב לכל ע"כ אמר אאע"ה עפר ואפר עפר לענין הכנעה ואפר לענין שאינו מצמיח והרי זה ענוה יתירה מאאע"ה. עפר ואפר עם הכולל גמטרי' תרל"ח כמו אברהם יצחק יעקב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף