יפה תואר על בראשית רבה/סט

יפה תואר על בראשית רבה סט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה סט

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

רבי יוסי בר זמרא. פתח כו'. נראה דס"ל כמ"ד בסמוך סי' ג' והנה ה' נצב עליו על יעקב. ולפי שלזה יקשה מה טעם התיצבות עליו וכדבעי התם מי מתקיים עליו. להכי מייתי האי קרא דדריש דרמ"ח אברים צמאים לה' וע"כ מבקש מה' שיראהו עוזו וכבודו. והיינו שתתיחד השכינה עליו. כי בזה ירוה צמאון רמ"ח האברים המבקשים פניו. וע"ז הדרך יתפרש והנה ה' נצב עליו כי לתאות יעקב לה' הראה לו פמליא של מעלה וכבודו שוכן עליו וגם ר"ח בר חנינא בא לתקן זה ותשובתו שזה כביכול לתועלת השכינה כי כמו שהחכם משתבח בחבירו כך השכינה משתבחת בהתיחדה על השלמים כי הם המרכבה אשר לו. ועל ידם ינהיג העולם ויעשה נפלאות בעולם. גם ר' אבהו בא לתקן זה ותשובתו שהכי ביאורו שהוא מושגח מה' בעצמו ולא ע"י שרי מעלה ולזה כשראה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו נגלה עליו ה' ונסתלקו המלאכים. וי"ל עוד דפליגי בזה דלריב"ז מה שראה את ה' נצב עליו רוצה לומר שהשיג מציאותו ית' ע"י הכרת השתלשלות העולמות ומניעי העולם. כי הכל יכלה אל מציאת מניע הראשון בהשגת החכמים. וע"ז הביא לראות עוזך וכבודך שהכבוד הנראה הוא ע"י ראיית פמליא שלו. ולר' חמא מה שראה ה' הוא השראת השכינה עליו. וז"ש שנתיחדה השכינה עליו. ולר' אבהו היינו שנגלה עליו ה' ממש כמו שנראה לנביאים במראה הנבואה וה' הוא המדבר אליהם:

ב  [עריכה]

כך אין תלמיד. חכם מתחדד [משתבח] כו'. ודורש את הכתוב ברזל זה הוא כנוי על ת"ח וכמו שדרשו בתענית ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרי אבניה אלא בוניה וכמו שישתבחו אם שני ת"ח יתאחדו יחד. וזה ברזל בברזל יחד כן איש זה יעקב יחד פני רעהו משתבח אם יתאחד עם השכינה והשכינה עמו. וזה ע"ד כשישראל עושים רצונו של מקום מוסיפים כח בגבורה של מעלה:

ג  [עריכה]

והיו זבובים. שוכנים עליו כו'. מה שמדמה המלאכים לזבובים משום דאמרינן בפ' שלפני זה עולים ויורדים שהיו מקטריגים עליו ומבקשים להזיקו ולכן נדמו לזבובים המצערים את התינוק וכיון שהמינקא באה להניקו המה פורחים ממנו. כן כאשר ראו המקטריגים שה' נצב עליו להשפיעו מטובו ולשמרו. סרו המקטריגים ולא פתחו פיהם עוד. כי מי זה אשר ימלא לבו לקטרג בראותו כי ה' יאהבהו ויסוכך עליו:

הרשעים מתקיימין. על אלהיהם כו'. פי' הם צריכים לעמוד ולשמור את אליליהם אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם לשמרם. ולפ"ז פירושו והנה ה' נצב עליו לשמרו ולהשגיח עליו:

ד  [עריכה]

וכנגד כן קבעו. חכמים י"ח ברכות. הר"ר אבודרהם בסוף שער ב' כתב שלפי שתפלות למדו אותן מן האבות שאברהם תיקן תפלת שחרית כי' לכ"א שנתקנו י"ח ברכות כנגד י"ח פעמים שנזכרו. וי"ל עוד שלפי שמתחילין הברכות אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב וגם ג' ברכות הראשונות הן כנגד ג' אבות. לכן אמר כי גם מספר הי"ח הוא כנגדן. א"נ כדי שתעמוד זכותם לקבל התפלה. אך צ"ע מה צריך לתת טעם אל מנין הברכות. כי המנין בכל מקום נמשך אל הנושאים ובוודאי שמפני שראו צורך ברכות אלו תקנום ואין טעם שכדי לכוין החשבון לי"ח פחתו או הוסיפו על הצריך [ואולי מפני שיכלו לכלול ברכות שונות בתוך ברכה אחת וכמו שמצינו בירושלמי שכללו ברכת ולירושלים עירך וכו' עם את צמח דוד בברכה אחת וכן יכלו לכלול ברכת גואל ישראל עם מקבץ נדחי עמו ישראל. ובפרט כי הביננו כולל כל הברכות באחת ולמה לנו להזכיר ברכות שאינן צריכות. אם לא משום טעם לזה]:

ובלבד שיהא נקבר. עליה. פי' של ובלבד הוא כמו ולא עוד. וכן מצינו להוראה זו במדרש אסתר על פסוק שמונים ומאת יום ובלבד בקדרות מפוחמות. וטעם המאמר כי מלבד אשר הבטיחו ה' כי זרעו יירשו את הארץ ולא עוד אלא שהבטיח ליעקב ג"כ שיקבר בארץ שם ולכן א"ל הארץ אשר אתה שוכב:

ה  [עריכה]

את הוא תרעיא. דימה. פי' פורץ הים כי בזכות יעקב יעברו הגאולים שם כדאיתא בשמ"ר פכ"א. ואע"ג דימה דכתיב בקרא הוא על צד מערב ולא על הים נאמר וכמ"ש וקדמה צפונה ונגבה מ"מ הוי ליה לאקדומי בקרא קדמה לפני ימה כי המזרח הוא מוקדם ונקרא קדם או כמ"ש באברהם צפונה ונגבה וקדמה וימה לכן דריש ימה גם ים ממש. והא דמצינו במשה ימה וצפונה וגו' כתיב ימה מקודם כי לפי ראייתו אותה מהמדבר הוא באמת צד המערב בראשונה:

בא ישעיה ופי'. אע"ג דישעיה קדים ליחזקאל. אבל זה הוא מדרך שיקדים למלא מה שיחסיר השני באחרונה. ולכן קדם ואמר כי ימין ושמאל תפרוצי:

ו  [עריכה]

ועל הפרנסה. לא השיבו. הטעם שלא השיבו על הפרנסה עי' בתנחומא (והובא בפי' מהרז"ו) ובעל מגלה עמוקות כתב שאין מדרך השלמים לבקש צרכי הגופות אלא הנפשיים ולכן לא השיבו ה' כי שאלתו היתה שלא כהוגן ור"א סובר כי גם צרכי הגוף הם הכרחיים לקיום הגוף ולהשגות השלימות ולכן השיבו ה' ומביא את הכתוב ולא ראיתי צדיק נעזב שצדיק אוכל לשובע נפשו שלא יהיה נעזב כח הגוף. ולפ"ז י"ל גם לר"א שלכן לא השיב עליה בהדיא ושבקה לבסוף. דמ"מ איננה שאלה הגונה כאחרות:

ז  [עריכה]

השכינה שרויה. במקום הזה כו'. כי עיני ה' צופות בכל מקום ומלא כל הארץ כבודו. ומה בא יעקב לחדש בידיעתו אכן יש ה' במקום הזה. וגם במ"ש ואנכי לא ידעתי איך לא ידע יעקב מזה. לכן תיקן המדרש בלשונו כי אמר יש ה' על השראת השכינה ופה ימצא ישות ה' והשגחתו יותר מבשאר מקומות וזה לא היה יודע:

הסולם הזה. עומד בבאר שבע כו'. ע' בזה ברש"י וברמב"ן על התורה:

אין ביהמ"ק. של מעלה גבוה כו'. אין פירוש כי ביהמ"ק של מעלה רחוק מביהמ"ק של מטה י"ח מיל כי זה לא כן הוא. הלא מהלך השמים מן הארץ הוא ת"ק שנה. אבל פירושו כי ביהמ"ק של מטה גבוה ל' אמה וביהמ"ק של מעלה גבוה ל' אמה וי"ח מיל. ודריש וזה שער השמים כי שער המקדש העומד בשמים גבוה יותר מביהמ"ק של מטה במנין וזה אשר הוא למותר אם לא לרמז על המנין. והד"א מפרש כי בא לרמז שהראה הקב"ה ליעקב ביהמ"ק בנוי וחרב ובנוי:

ח  [עריכה]

שלא שלט בה. מלאך המות מעולם. זה א"א לקחת הדברים ע"פ פשוטם ולכן ראוי לפרש זה ע"ד דרש. והכוונה בו לספר בשבח א"י ובפרט במקום הזה ועל היותו מסוגל להיות הגרים בו טובי המדות אמר שצובעים בו תכלת. כי זה המראה רומז על מיצוע המדות כמ"ש בעל העקידה בפ' ציצית. ועל טוב העיון והדעת אמר בא סנחריב ולא בלבלה כו'. פי' שעם היות הגלות היא סבת אבוד החכמה בישראל. הנה לא הספיק בלבול סנחריב ונ"נ לאבד חכמת יושבי הארץ ההיא דאוירא דא"י מחכים. ועל היותם נקיים מכל עון אמר שלא שלט בה מה"מ. כי המה"מ הוא הוא יצר הרע. וע"ד הפלגה אומר הזקנים שבה מה עושין כו'. פי' מי שגדל וחי ימים רבים בצדקתו ובפרישותו. ואם רצה להשתמש בכחותיו אל דבר חמרי. אשר זה נקרא מיתה להם. כבד היה לו להנזק במקום הזה מהרגלו והיה מוכרח לצאת חוץ מחומה:

שלא תלך. לא בידו. צ"ל שלא יגע לא בידיו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף