רש"ש/חולין/יט/ב

רש"ש חולין יט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ד"ה הכא נמי. אלא ההוא אפלוגתא דרבנן ור"י קיימא כו' והא אמוגרמת כו' כר"ח כו'. עי' מה שגמגם עליו המהרש"א לעיל בתוס'. ול"נ מדקאמר רחב"א סתם מוגרמת שהיא כשרה משמע דפליג אתרוייהו בין אמקום הגרמה ובין אאיכותה. דאפי' ריב"י אינו מכשיר אלא בדשייר רובא. והוא העיד דסגי אפי' בשיור שליש האמצעי לבד. וכדרך שדקדק הש"ס לעיל אליבא דריב"ל: (במשנה)

ברש"י ד"ה שחיטתו פסולה. וקודם שהגיע לסימנים נטרפה כו'. ק"ל דא"כ תיהני לה שחיטה עכ"פ לטהורי מידי נבלה כדלקמן (כ ב). ולשון שחיטתו פסולה משמעו דמטמאה כנבלה כדלעיל (יח) במשנה ב"ש פוסלין ע"ש בגמרא. ומש"כ רש"י (לקמן שם) דמתניתין איכא למימר דטרפה היא ולא נבלה. שם י"ל דמש"ה אלימא לי' לר"ח טפי לאותביה ממתניתין דמלק בסכין דקתני בה בהדיא דמטמאה. אבל לפי האמת צ"ל או משום דזעירי (שם) וברוב בשר עמה. או משום חלדה כר"ה שם. אבל קשה לרבא שם דל"ל טעמא דר"ה. ואי ליתא גם לזעירי א"כ מ"ט שחיטתו פסולה דהא טעמא דרבא משום דרסה ל"ל כאן דהא קתני השוחט דמשמע בהולכה והבאה:

גמרא אילימא עורף ממש כו' ממול ערפו א"ר ולא ערפו. לכאורה גבי פטר חמור דכ"ר וערפתו. וכן גבי עגלה ערופה דכתיב וערפו אה"נ דהוי בעורף ממש. וכ"מ לקמן (כז ב) "ראשו של זה ממול עורף וא"ר של אחר ממול עורף" וממילא ממועט נמי פ"ח וע"ע. ובזה א"ש טפי הא דלא פריך שם לת"ק האי ראשו מאי עביד ליה כדפריך לר"א מזאת ע"ש. אבל רש"י בסוטה (מה ב) פי' גבי ע"ע ממול ערפה. וכן גבי פ"ח פי' הרמב"ם בספ"א דבכורות ורש"י שם (י ב) דהוי ממול עורף. שוב התבוננתי ברש"י סוטה (מו ב) על הא דקאמר מ"ט גמר עריפה עריפה מחטאת העוף. שפי' דהכוונה דילפינן לענין מול עורף. אבל אנכי תמה דהא במשנה ליתא דהעריפה הי' ממול עורף וא"כ איך שייך לשאול מ"ט. ועוד אי מהתם ילפינן מקום העריפה נילף נמי משם במה עורפין והתם דוקא בעצמו של כהן והכא בקופיץ. לכן היה נ"ל לפרש דשאלת מ"ט הוא על הא דתני בקופיץ מאחריה וע"כ הכוונה שמסירין העורף ממנה וע"ז שואל מנלן דדלמא וערפו דקרא הוא מלשון יערוף כמטר לקחי דהוא לשון הזלה והטפה וה"נ יל"פ וערפו את העגלה בנחל דר"ל יזילוה במי הנחל. וע"ז משני גמר עריפה כו' דהוא לשון מיתה. וא"ש הא דלא בעי הש"ס מנלן בבכורות גבי פ"ח משום דשם לא הוזכר מים כמו הכא דכתיב בנחל. אמנם בכתובות (לז ב) וכן בסנהדרין (נב ב) איתא להדיא גבי ע"ע ממול עורף ועי' בתוס' כתובות שם. וכן איתא בירושלמי בפ' ע"ע סוף ה"ה:

שם אלא מאי עורף ממול עורף כדקתני סיפא כל העורף כשר למליקה. פרש"י בזה נראה דחוק. ולעד"נ דהכי דייק משום דאפי' תימא דגם העורף כשר למליקה. ממולו ודאי כשר כדכתיב בקרא וא"כ מאי איריא דתני שכל העורף דוקא. אלא ע"כ דפירושו מול העורף:

תד"ה מסתברא (בסופו). דהמולק מן העורף משמע כו' לכתחלה כו'. עי' מהר"ם. ול"נ דכוונתם משום דמסתמא קתני דומיא דהשוחט מן הצואר דהוי לכתחלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף