רש"ש/ברכות/סב/א
גמרא אר"ע פעם אחת נכנסתי כו' תניא ב"ע אומר פ"א נכנסתי כו'. הן זה ודאי דכניסת ר"ע היה קדים (כסדרן בש"ס) דא"ת דכניסת ב"ע אחריו קדים איך יאמר ר"ע ולמדתי ממנו כו' הלא כבר ידעם ועביד כוותייהו אלא דספורו לב"ע היה מאוחר לכניסת ב"ע והא דא"ל ב"ע ע"כ העזת כו' והלא גם הוא עשה כן קודם. י"ל משום דהוא היה אז תלמיד חבר דר"ע וכמ"ש הב"א. אך מש"כ עוד דע"כ בשעה שא"ל ב"ע ע"כ העזת כו' כבר היה לו ת"ח. דאל"כ הא אמרי' בר"ה (ל"א ב') דלא אורחיה דתלמיד לומר לרבו רבך. זה א"כ דאיך הוה שייך לומר העזת פניך בחבירך מה זו תמיה. ותדע דהא תלמיד דר"א (בר"ה שם) ע"כ כבר ה"ל ת"ח. מדקאמרי חביריך ול"א חבירי דמר. ואפ"ה לא א"ל רבך אלא ע"כ כדאמרן:
רש"י ד"ה כדי. ע"כ אם הוצרך לפנות יפנה. לחנם נדחק דהא דכמה ירחקו נשנה בפ"י דטהרות מ"ב אחר הא דיוצאין כו' ונפנין. ודע שהרמב"ם שם פי' דקאי הכל על הבדדין שהן ע"ה (ולא על השומרין) וע"ד כדי שיהא רואהו היינו השומר את הע"ה הנפנה. ומדוייק לשון דר"א שא"ר את פרועו אבל לדידיה חזי ליה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |