ידי משה על בראשית רבה/יב

ידי משה על בראשית רבה יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה יב

פיסקא: א  ב  ו  ז  ח  יא  יג  

א  [עריכה]

ועל כל אבר ואבר משלך כצ"ל מלת ועל בוי"ו והוא מאמר בפני עצמו פי' שנתן לך ממשלה על כל אבר ואבר אם תרצה לילך תגזור על הרגלים לילך וכן על הפה לדבר וכן על כל אבר ואבר המשילך ותיבת משלך הוא לשון ממשלה. ובזה אתה עומד על מכונך וכוונת המדרש למה שאמרו בנדרים כי אב המון גוים נתתיך מתחלה המשילו לאברהם על כל אבריו חוץ מן ה' אברים. ב' עינים. וב' אזנים וראש הגויה. פי' שם הר"ן לפי שאי אפשר למשול עליהם שלא יבואו לידי עבירה כי לפעמים רואה או שומע דבר ערוה שלא במתכוין אבל אחר שנימל המשילו גם על חמשה אברים אלו. וכן כאן אמר שהקב"ה המשילך על כל אבר ואבר. ועיין פי' מ"כ אם ייטיב לך: ולי בן המחבר נראה מה שמסיים המדרש הוא עשך ויכוננך פי' כל מיני תיקון שאמר לעיל שמא יבא אדם ויאמר אילו היה לי שלשה עינים כו' ומצינו בירושלמי במסכת ברכות שאמר רשב"י אלו הואי בטורא דהיני הייתי אמרי להקב"ה דליברי ב' פומא לב"נ כו' אמר הקב"ה אלו היה ב' פומים לבני נשא לא היה ליה קיומא וכו' וז"פ ויכוננך פי' תיקן שלולי זאת לא היה תיקון כדי להתנצל קושית רשב"י:

ב  [עריכה]

ר"פ בשם ר"ל אמר בהבראם עד ואת אמרת כל אלה ידי עשתה קושיא היא לזה מתרץ ר' יודן ואמר דקאי על התורה וה"ג ואת אמרת כל אלה וגו' וכצ"ל. כן ראיתי הגירסא במש"ט:

ו  [עריכה]

ולא אתיא כר"י דאמר אדה"ר לא לן כבודו עמו דא"כ קשה היאך אמרה תורה אלה תולדות שמים מלא על אותן ו' דברים והלא כבר נחסרו ביום ו' כשחטא אדה"ר אלא ע"כ דאתיא כרבנן דס"ל ששמשה האורה עד מוצאי שבת וא"כ שפיר אמרה התורה תולדות מלא שעדיין היה במלואן וק"ל.

ותניא ר"ח בקומה זקופה כצ"ל:

מאתים אמה נראה דדרש קומה מאות ומיעוט מאות מאתים. ולי המחבר נראה דלא פליגי על קומה של אדה"ר דהכל מודים שקומת אדם היה ק' אמה וכן בהדיא בירושלמי אמר ר"א גדע קומתו ונעשה ק' אמה וליכא שם בר פלוגתא וראיה לזה מדלא קאמר כאדה"ר אלא גבי דברי ר' יודן אלא דפליגי על מה שאמר הכתוב ואולך אתכם קוממיות פי' שיהיה לעתיד לכל איש קומת אדה"ר וסבר ר' יודן כקומת אדה"ר שהיה רק ק' אמה ומה שאמר קוממיות לשון רבים תירוש שכל אחד ואחד יהיה ק' אמה וקאי על הכלל ועל מלת אתכם קאי ולא על גודל הקומה. ור"י סבר דקאי על הקומה וה"ק אילו היה כתיב קומה היה מאה ועכשיו דכתיב קוממיות פירושו שני קומות של אדה"ר דהיינו מאתים. וראב"ש אומר שלש מאות אמות קום מאה פי' קום הוא קומה אחת של אדה"ר ותיבת מיו"ת הוא מאתים ס"ה שלש מאות אמות וכן הוא לשון ירושלמי וז"ל בענין זה אין לי אלא אנשים כאדה"ר נשים מניין ת"ל בנותינו וגו' כתבנית היכל מה היכל ק' אמה עכ"ל והא ממש כדברי ודוק לדברי הכל היה קומת אדה"ר לאחר החטא רק מאה אמה וקמפלגי בקומה שיהיה לבני אדם לעתיד כנ"ל:

צא וחשוב. תימה מנ"ל שיגדלו בכל שנה כשיעור יציאתו ממעי אמו הלא אין דרך האדם שהולך וגדל בכל שנה כשיעורו בלידתו ועוד הלא לא גדלים האנשים רק בימי הבחרות ושמא מדאפקי' קרא לדמיון העץ ולא כתב בהדיא שיחיו ת"ר שנה ס"ל שלענין גידול ג"כ נאמרה שיהיו גדילים בכל שנה כעץ עכ"ל יפ"ת. ולי המחבר לא נראה פירושו כי ערבא ערבא צריך דדלמא העץ נמי לא יגדל אלא בימי ילדותו ואח"כ עד ת"ר שנה הוא עומד במדה א'. ע"כ נ"ל דה"פ לפי שראיתי בשם רש"י שלא יהיו גדילים לעתיד בחייהם ט' מאות אמה ואח"כ ימותו והלא כתיב ובלע המות לנצח שהן קיימים לעולם. אלא ה"פ כשיעמדו לעתיד יעמדו בקומתן של ט' מאות אמה ולפ"ז מתורץ תמיהת היפ"ת דה"ק כשקמה הזו שהיא עושה בארץ ומלת בארץ דייקא שהוא השורש שהוא תחת הארץ שש מאות שנה ולא נפסד רק גזעו מחליף והולד במעי אמו הוא ממש נמשל לשקמה שהוא בארץ ואנו רואין שגידול הולד במעי אמו לפי החשבון אמה ומחצה לכל שנה נמצא לכשיחיו מתים ויהיו בארץ ויעמדו יעמדו בקומת ט' מאות אמה כמו הריון האשה כן יהיה הריון הארץ אחר מיתתם ויעמדו אח"כ נמצא דאין מקום לתמיהת היפ"ת כי בודאי בחיים לא יגדלו בני אדם אלא בבחרותם אבל המכוון כאן אחר ת"ה ר"ל שיגדלו בארץ החשבון של הריון של כל שנה ט' מאות אמה ודוק הטיב:

ז  [עריכה]

א"ר עזריה קאי אדלעיל מה שאמר לכל יש תולדות ולא חשיב אלא ד' שמים וארץ והרים ומטר לז"א כל מה שאתה רואה תולדות שמים וארץ הן:

ח  [עריכה]

המשל זה גבריאל פי' מלת ה"מ"ש"ל ר"ת "הוא "מלאך של"ג אך צריך ליתן טעם מנ"ל שהוא גבריאל נראה של"ג ר"ת "של "גבריאל: וחיה שומעת קולה ובורחת כצ"ל:

יא  [עריכה]

שהוייתו בארץ פי' שמתהוה בארץ באויר מחמת הקור אבל ברייתו בשמים בירידת הגשם ממים העליונים וס"ל כר"י לקמן שממים העליונים הארץ שותה ור' הונא ס"ל כר"א שממימי אוקינוס שותה כדכתיב ואד יעלה מן הארץ וק"ל וי"ל ג"כ דתרוייהו ס"ל כר"א. והא דקאמר הוייתו מן הארץ פירושו הויית המים בעצמו וברייתו מן השמים פי' בריאת השלג ששם נקרש ונעשה שלג וי"ל דסבר ג"כ כענין אמרם בגמ' מכון שבו אוצרות שלג וכו'. ומשבא דוד הורי דן לארץ והיינו הוויתו בארץ וברייתו מן השמים ולאידך מ"ד הוא איפכא שהשתא ברייתו מן הארץ וק"ל:

יג  [עריכה]

בונה אוהל ומותח אוהל ע"י אננקי ע"י שהות שמעתי פירושו דה"ק ב"ו בונה אוהל פי' כשרוצה לעשות בנין של עולמות הוא בונה בנין חזק משא"כ כשהוא מותר אוהל אננקי פי' לפי שעה הוא מותח רק אוהל עראי מה שא"כ הקב"ה אף שמתחלה היתה שמים רק לפי שעה עד שיהיה נברא האדם שעיקר שכינה היה בתחתונים. וכדאיתא לעיל שנתאוה הקב"ה תיכף לעשות שותפות עם תחתונים וא"כ כשעשה השמים היו רק לפי שעה מכל מקום עשאן חזקים כבנין קבוע:

כמין תרקיי'. תרגום שבו אבן טוב שמו תרקייה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף