משנה למלך/מלווה ולווה/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:07, 4 בנובמבר 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה למלךTriangleArrow-Left.png מלווה ולווה TriangleArrow-Left.png יט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה[עריכה]

והניזקין טורפין מן העידית כו'. אם ניזקין יש להם קול לטרוף ממשעבדי עיין במ"ש התוס' פ"ק דב"ק [דף ח'] ד"ה כולן ובנ"י שם באותה סוגיא ובמ"ש ה"ה בפירקין והביאו מרן סימן קי"ט ס"ט ועיין בסוגיית הגמרא ס"פ גט פשוט [דף קע"ה] דמוקמינן לברייתא דהחופר בור בר"ה דוקא בשעמד בדין הא אם לא עמד אינו גובה אפילו מיורשין ולכאורה קשה למ"ד דניזקין קול יש להם וגובה אפילו ממשעבדי. אך המעיין היטב במ"ש התוס' פ"ק דב"ק [דף י"ד] ד"ה שמע מינה יתיישב לו ועיין במ"ש מרן סימן ס"א סל"ז ועיין ברבינו ירוחם נתיב ל"א הביאו מרן ס"ס קי"ט יע"ש. ועיין בהג"ה עלה דהך ברייתא. (*א"ה בפ"ק דב"ק ת"ר מכר לאחד או לשלשה בני אדם כאחד כו' יע"ש) ועיין בנ"י שם ודו"ק:

ח[עריכה]

מי שלוה מאחד ואח"כ מכר הלוה נכסיו וכו'. ה"ה ז"ל פירש דברי רבינו כשביאר דבריו ואמר כל זמן שהוא בידך וקשה דא"כ כשטרף המלוה מלוקח שני היאך יכול לוקח ראשון להוציאה מתחת יד הב"ח אי משום דין ודברים אין לי שכתב לו הא מכרה ראשון לשני ותנאו לא היה אלא כל זמן שהוא בידו ואי משום אחריות לוקח שני מן הראשון א"כ אפילו בתחלה לא יטרוף הב"ח מהשני דמה מכר ראשון לשני כו'. וגדולה מזו כתב הרשב"א ז"ל גבי הפקחים היו כותבים כל זמן שאת עמי דאם גרשה והחזירה אין לה עליו כלום דלא התנה אלא מנשואין אלו והביא ראיה מבן לוי וכעת צ"ע:
ומ"ש עוד ה"ה וז"ל ועוד אני מוסיף לומר שאין אנו צריכים לטענה זו כו' והאי דלא אמרינן הכי גבי מי שאבדה לו דרך שדהו לדעת ה"ה דחשיב ליה שתי טענות היינו דבכל חד וחד איכא לספוקי אי דרכו אצלו ומשום ספיקא לא מפקינן מיניה ולכך לא שייך לומר מה מכר ראשון לשני. ואף דרבינו ז"ל תפס שתי הטענות בפט"ו מהלכות טוען ונטען גבי מי שאבדה לו דרך שדהו אין דעת ה"ה ז"ל כן ומה שנ"ל בדעת רבינו הוא דב"ח האומר ללוקח דין ודברים אין לי עמך אין כוונתו אלא כל שהוא בידו דוקא וזה כלל בדיני ממונות כל דמסתלק מדבר שהוא תחת שיעבודו מרצונו ומדעתו תפסינן פחות ממה שיש במשמעות דבריו. ומהאי טעמא הוא דאמרינן גבי הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך דיינינן לשונו למעט הסילוק כל מה שנוכל ואמרינן דלא סילק אלא אם מכרה ונתנה ואם סילק מפירות יש לו פירי פירות וזהו שאמרו בגמרא ואימא מכל מילי סילק והיתה התשובה יד בעל השטר על התחתונה ואף רב אשי שתירץ בנכסייך ולא בפירותיהן כבר כתבו דאינם חולקים בענין דינא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף