מגדל עוז/מלווה ולווה/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png מלווה ולווה TriangleArrow-Left.png יט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

כשיורדין ב"ד לנכסי הלוה עד בפני לווין. פ"ק דנזיקין (דף ח) ובגיטין פ' הניזקין (דף מח)  :

בד"א כשבא להפרע עד מן הזיבורית. בערכין פרק שום היתומים (דף כא כב) ובגיטין פרק הניזקין ובשבועות פרק שבועת הדיינין:

ב[עריכה]

אין נפרעין מנכסים משועבדין עד כאילו אינן. בגיטין פרק הניזקין (דף מח נ') ובכתובות פרק מי שהיה נשוי:

ג[עריכה]

ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון וכו' עד הנחתי לך מקום לגבות ממנו. פ"ק דנזיקין (דף ח') ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צב)  :

ד[עריכה]

כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ"א דהלכות נזקי ממון ופי"ד ובהלכות חובל ומזיק פ"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי"ו מהלכות אישות:

מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ"ק דנזיקין:

מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב"ד ז"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב"ד ז"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע"כ לשון המשנה וכתב הר"מ ז"ל על ציורה פי"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב"ח כסיפא דידה בענין ב"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז"ל מי שלוה מאחד ואח"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ"ל וכן פירשה ז"ל וכן פירשה ר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב"ד ז"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר"מ ז"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר"מ ז"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:

ה[עריכה]

כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ"א דהלכות נזקי ממון ופי"ד ובהלכות חובל ומזיק פ"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי"ו מהלכות אישות:

מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ"ק דנזיקין:

מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב"ד ז"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב"ד ז"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע"כ לשון המשנה וכתב הר"מ ז"ל על ציורה פי"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב"ח כסיפא דידה בענין ב"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז"ל מי שלוה מאחד ואח"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ"ל וכן פירשה ז"ל וכן פירשה ר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב"ד ז"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר"מ ז"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר"מ ז"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:

ו[עריכה]

כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ"א דהלכות נזקי ממון ופי"ד ובהלכות חובל ומזיק פ"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי"ו מהלכות אישות:

מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ"ק דנזיקין:

מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב"ד ז"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב"ד ז"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע"כ לשון המשנה וכתב הר"מ ז"ל על ציורה פי"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב"ח כסיפא דידה בענין ב"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז"ל מי שלוה מאחד ואח"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ"ל וכן פירשה ז"ל וכן פירשה ר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב"ד ז"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר"מ ז"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר"מ ז"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:

ז[עריכה]

כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ"א דהלכות נזקי ממון ופי"ד ובהלכות חובל ומזיק פ"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי"ו מהלכות אישות:

מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ"ק דנזיקין:

מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב"ד ז"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב"ד ז"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע"כ לשון המשנה וכתב הר"מ ז"ל על ציורה פי"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב"ח כסיפא דידה בענין ב"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז"ל מי שלוה מאחד ואח"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ"ל וכן פירשה ז"ל וכן פירשה ר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב"ד ז"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר"מ ז"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר"מ ז"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:

ח[עריכה]

כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ"א דהלכות נזקי ממון ופי"ד ובהלכות חובל ומזיק פ"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי"ו מהלכות אישות:

מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ"ק דנזיקין:

מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב"ד ז"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב"ד ז"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע"כ לשון המשנה וכתב הר"מ ז"ל על ציורה פי"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב"ח כסיפא דידה בענין ב"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז"ל מי שלוה מאחד ואח"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ"ל וכן פירשה ז"ל וכן פירשה ר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב"ד ז"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר"מ ז"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר"מ ז"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.