ערך/אתרוג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:34, 8 באוקטובר 2020 מאת סיני ועוקר הרים (שיחה | תרומות) (אתרוג ערלה ואתרוג שבלע בליעת איסור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png אתרוג

אסור באכילה

בגמרא בסוכה (לה.) מבואר שאתרוג ערלה וכיוצא בזה פסול כיון דבעינן לכם, וכיון שאסור באכילה אינו חשוב לכם.

ובמגן אברהם (סימן תרמט סקכ"ב) הסתפק באתרוג שבלע איסור ונאסר מחמת כן באכילה, אם נפסל בכך למצוות ארבעת המינים, או שמאחר שאינו אסור מחמת עצמו וכל איסורו מחמת סיבה צדדית דדבר אחר בלוע בו שמא יוכשר. ולמסקנה כתב המג"א שנראה שיש להכשירו בשאר ימים.

ובעיקר הציור הקשה הפרי מגדים (א"א שם) שאם התבשל האתרוג הרי אתרוג מבושל אסור, וכן אם נכבש דעת המגן אברהם עצמו (סימן תרמח סקכ"ב) שכבוש כמבושל[1], ואם רק נפל עליו איסור חם, הרי בכה"ג לא נאסר אלא הקליפה ואם כן אין לפסול בכך את האתרוג כי בכה"ג אין האיסור אוסר אלא כדי קליפה ואף אם נקלוף את האתרוג ממש עדיין יוכשר לברכה ביום הראשון.




שולי הגליון


  1. ודלא כדעת הב"ח שם.
מעבר לתחילת הדף