שפת אמת/עירובין/יט/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
בגמ' בעא כו' האריך בדיומדין כשיעור פשוטין. הנה בשיעור הפשוטין מביא הריטב"א מחלוקת הפוס' די"א דדי בפשוט משהו רק כדי שימעט האויר שלא יהי' טפי מעשר. וי"א דרחבן ששה. ולדעה ראשונה אין מובן לשון כשיעור פשוטין, וצריך לדחוק דכיון דהאריכן כ"כ עד שלא נשאר עשר זה הוי שיעור פשוטין כיון דזה כל הפעולה של הפשוטין, ולדיעה ב' יש להקשות ל"ל להאריך כשיעור הפשוטין הא כל שלא נשאר פרצת עשר סגי, והיכא דהוי רוחב י' ומשהו סגי להאריך רק משהו [דנהי דפשוטין עצמן צריכין להיות רחבין ששה שיעור חשוב כי היכי דלא נימא דאתי אוירא דהאי גיסא והאי גיסא ומבטל להו. אבל בהאריך בדיומדין דלא אמרינן הכי היכא דאין ביניהן יותר מעשר. א"כ אפי' יש ביניהן יותר מעשר סגי להאריך משהו למעט האויר כנ"ל]. וי"ל דנקט הכי לרבותא דגם בזה מיבעיא לי' אי מהני. ולמסקנא דמהני באמת א"צ כשיעור פשוטין בכה"ג כנ"ל:
שם בגמ' רשב"א אומר כו' ר"י בנו של ריב"ב כו' רואין כל שאילו תחקק ותחלק כו'. לא זכיתי להבין למה לי חלוקה [שיהי' כמרזב דופן לכאן ודופן לכאן] כיון דיש מחיצה אמה לכאן ולכאן מה לי בעובי' של המחיצה. דפס עביין כל שהוא תנן וע"י שיהי' עובי' טפי למה יהי' נפסל ומכ"ש חקיקה תמוה ביותר אם יהי' דיומד כראוי ובצד החיצון יהי' עגולה מה חשש יש בזה כיון דיש בה רוחב אמה ממש רק מבחוץ היא עגולה וצ"ע: