קרן אורה/עירובין/יט/ב

קרן אורה עירובין יט ב

דף י"ט ע"ב

גמרא אמר רב פפא בבור ח' כ"ע לא פליגי כו' הנה לפי מאי דמפרש ר"פ למחלקותן צריך לדקדק למה תנינן במתני' תרתי בבא רישא דפליגי בפשוטין וסיפא דפליגי בשיעור (הרבקותן) הפרות והיינו הך ובתוס' ישינים עמדו ע"ז ותירצו דרישא קמ"ל דמהני פשוטין לר"מ ולמאי דמיבעי לי' לאביי אליבא דר"י אי בעינן פשוטין או הארכת דיומדין עדיפי נראה דמחמת זה מיבעי לי' אי מפרשינן לפלוגתא דרישא דפליגי בהאי מילתא לר"י לא שרינן אלא ארבע דיומדין ולא פשוטין ואם הבור גדול צריך להאריך בדיומדין ור"מ ס"ל דפשוטין נמי מהני או דווקא פשוטין או דילמא פלוגתא דרישא נמי כדמפרש לה ר"פ וכולא חד פלוגתא היא וא"כ מצינן למימר דלר"י נמי פשוטין עביד ולא פליג בזה אדר"מ. ובירושלמי נראה בהדיא דפליגי בהא ר"מ ור"י אלא דבעי למימר דר"מ מודה לר"י בהארכת דיומדין ור"י לא מודה לר"מ בפשוטין ומסיק דר"מ נמי לא מודה לר"י ומבואר שם בירושלמי הא דבעי ר"מ פשוטין היינו משום היכירא שלא יעשה כן במקום אחר והוא כפי' רש"י ז"ל דפשוטין עדיפי משום היכירא ועיין בריטב"א ז"ל שהקשה על רש"י ז"ל והאריך לפרש בע"א אבל בירושלמי מבואר כסברת רש"י ז"ל אלא דמה שנראה מדברי הירושלמי דלר"מ בעינן פשוטים בכל גוונא אפי' אין בין הדיומדין אלא עשר נפלאה מאתי ולא זכיתי להבין ולעמוד על בירור דברי הירושלמי גם מאי דאיבעי להו התם כמה יהא הדיומד ארוך ולא יהי' צריך פשוט א"ל פחות מג' כסתום יותר מששה הופלג אלא כן אנן קיימים מג' ועד ד' ופי' הק"ע דקאי על ריוח שבין הדיומדין אם פחות מג' ביניהם הוי כסתום ואין צריך פשוט יותר מששה הופלג וצריך פשוט כן אנן קיימים מג' ועד ד' דלר"מ בעינן פשוטין ופי' זה תמוה אמאי בעינן פשוטין הא עומד מרובה על הפרוץ ועוד למה נקט מג' ועד ד' הוי לי' למימר ע"ש ואם נפרש דקאי על אורך הדיומד וס"ל דאם הדיומד ארכו ששה לכ"ע אין צריך פשוט ג"כ לא אתי שפיר ע"כ נעלמה מאתי פי' הלכה זו עד יבוא המורה צדק ויגלה נפלאות. והריטב"א ז"ל הביא בשם הירושלמי דפסין אין לו שיעור ולא מצאתי כעת דבר זה בירושלמי בפרקין ועיין ברמב"ם ז"ל נראה מלשונו דפסק שיעשה דווקא פשוטין ולא ידענא אמאי לא פסק בדרבנן כלישנא בתרא דמסיק דהארכת דיומדין נמי מהני ועיין בהג"א שפסק ג"כ דבעינן דווקא פשוטין וי"ל דלישנא דר"פ הכי משמע דלא הזכיר אלא פשוטין ודו"ק:

שם גמרא זו תורת מחיצה עלי' ופירצותי' בעשר כו' מכאן מוכח דר' יהודא נמי מודה בכל ד' רוחות דפירצה יותר מעשר אוסר והא דס"ל במבוי אין צריך למעט היינו במחיצה רביעית וע"י לחי וקורה ועי' בריטב"א ז"ל וכבר הערתי בזה לעיל בפ"ק ויש לדקדק דמשמע אי בעי ר"י פשוטין א"ש כיון דלא הוי עומד מרובה כו' ואכתי אמאי אינו מתיר ר' יהודא יותר מב"ס ע"י הארכת דיומדין דאריכת דיומדין לא מהני אפילו אי עומד מרובה דאליבא דר"י שייך למיגזר שמא יעשה כן במקום אחר ויתיר פירצה יותר מעשר ע"כ צריך פשוטין אבל אי נימא דר"י לא גזר א"כ הוי מחיצה מעלייתא ופריך שפיר וא"כ הא דמספקא לי' לאביי אליבא דר"מ אי מהני הארכת דיומדין היינו היכא דעדיין פרוץ מרובה על העומד אבל אם אורך פסי הצדדים הוא עשר או כ"א בפני עצמו למ"ד משתי רוחות לא הוי עומד ודאי מותר לר"מ והוי מחיצה גמורה אפילו לשאר דברים ועיין מהרש"א ז"ל מש"כ בזה ועיין בתוס' ד"ה ואם איתא כו' שכ' אבל הכא איירי ברחב הרבה כו' כדקתני אפילו בית י' כורים ולא הבנתי דהא כל ב"ס אי נאריך בדיומדין יהי' עומד מרובה על הפרוץ ואפילו פחות מב"ס או רוחב הבור והפסין הוי כב' אמין הוי עומד מרובה ועיין בריטב"א ז"ל ולפי מאי דאמרינן לקמן דר"י מתיר ארוך וקטן י"ל קצת ועפ"ז יש לדקדק אמתניתין דמסיימי רבנן במילתייהו ומותר להרחיק כ"ש ובלבד שירבה בפסין ומשמע דקאי איותר מב"ס וא"כ איך אפשר לפרש ובלבד שירבה בפסין היינו להאריך בדיומדין וא"כ מא"ל בור הא בעלמא נמי מותר בה"ג כיון דעומד מרובה וי"ל דרבנן נמי קיימי בשיטת ר"י דמתיר י"ג אמה ושליש ודו"ק:

שם גמרא א"ד גודריתא דקני קא מיבעי לי' לפירש"י ז"ל נראה דמיבעי לי' כיון דלמעלה הם מפורשים אי אמרינן רואין כיון דלמטה אחד הם ומש"כ אע"ג דאין עוביו ד' בגובה עשרה אינו מובן ויותר נראה דה"ג אע"ג דאין עוביו בגובה עשרה והריטב"א ז"ל כ' דעד עשרה הם מחוברים יפה ומעשרה ולמעלה הם מתפרשין וע"ז קשה מאי איכפת לן במה שלמעלה מעשרה ולרש"י ז"ל ג"כ תיקשי אם יש במקום שמתפרשין בין זל"ז יותר מג' אמאי מותר ואי אין בין זל"ז פשיטא דמותר ומלשון הרמב"ם ז"ל נראה דגודריתא דקני היינו חבילה של קנים ואמרינן בי' נמי רואין כל שאילו יחקק ויש בו אמה על אמה וגם בזה יש לדקדק א"כ מאי קמיבעי לי' וצ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף