קשות מיושב/יומא/סא/ב

קשות מיושב יומא סא ב

דף סא: אמר ר' יוחנן אשם מצורע וכו' מתקיף ליה רב חסדא והא אותו כתיב קשיא. הנה חזינן דאע"ג דאסיק בקשיא אפ"ה לא נסתלק דבריו של ר' יוחנן כי כך פסק הרמב"ם בפ"ה לא נסתלק דבריו של ר' יוחנן כי כך פסק הרמב"ם בפ"ה מהל' מחסורי כפרה דין ב'. אמנם אין מזה סתירה די"ל שאני הכא דחזינן דסתמא דתלמודא לא אשגח באותו קושיא. ומייתי בסמוך לאתקפתא דרב חסדא תניא כוותיה דר' יוחנן אשם מצורע וכו'. ורב חסדא אמר לך מאי צריך וכו'. הרי דסתמא דתלמודא לא אשגח באתקפתא דר"ח אע"ג דסליק קשיא. אפ"ה מייתי סייעתא לר' יוחנן דאיכא למ"ד דיביא אחר. רק פירוקא על הקושיא. והא אותו כתיב לא נתגלה לנו לפי שעה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף