תוספות רבי עקיבא איגר/פסחים/ו

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ פסחים ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות כב] בהרע"ב ד"ה ואלו דברים. האמור בפסח דוחה את השבת. ואף היכא דרוב הציבור זבין ומיעוט עושים את הפסח מ"מ דחי שבת ולא אמרי' דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה בתמיד כל ישראל אף כאן כל ישראל אלא כיון דגמרינן בגז"ש מתמיד הכי גמרי' מה להלן בתמיד במועדו ואפילו בשבת ואינו בטל בשביל שהוא שבת אף פסח לא יתבטל בשבת ואם היו כל ישראל זבין חוץ מאדם אחד או שנים וחל ע"פ בשבת אי אמרת לא דחי שבת ביחיד הרי הוא בטל לגמרי. תוס' (יומא דף נ"א ע"א) ד"ה דוחה וכו':

[אות כג] בהרע"ב ד"ה הרכבתו. שהחי נושא את עצמו. עיין בהרע"ב (לעיל פ"ד מ"ג) ובתוי"ט שם וצ"ע. והרמב"ם בפי' כתב דהרכבתו היא דאורייתא וכן הבאת חוץ לתחום לרע"ק דסבר תחומין דאורייתא ור"א ס"ל דתחומים דרבנן וגם חי נושא את עצמו אפילו בהמה כבן בתירא לפיכך הם כולם אצלו משום שבות לבד:

ב

[אות כד] במשנה אמר לו רע"ק או חלוף. מסקי' בסוגיא דר"א אגמרי' לרע"ק דהזאה אינו דוחה שבת אלא דגמרא אתעקר ליה ובא רע"ק לאדכורי ליה [לפיכך דן ק"ו זה לפניו כדי שישים אל לבו אחרי שבא זה ללמוד שחיטה מהזאה מכלל דבהזאה פשיטא ליה דלא דחי מתוך כך יזכור מה שלמד לו] והא דלא אמר לו להדיא. סבר לאו אורח ארעא והא דבאמת לר"א הזאה אינו דוחה משום שמא יעבירנו ד"א ברה"ר אף דלר"א מכשירים דחי שבת מ"מ ההעברה ד"א ברה"ר לא דחי דר"א סבר שוחטים וזורקים על טמא שרץ וכן בטמא מת שחל שביעי שלו בע"פ וסבר ג"כ אכילת פסחים לא מעכבא א"כ אין צורך להזאה ולא מקרי נשחט שלא לאוכליו כיון דמחזי חזי תקוני הוא דלא מתקן:

ה

[אות כה] שלא לשמו בשבת. מוקמי' בש"ס דמיירי בעוקר אבל בטועה דסבר שהוא שלמים הפסח כשר דעקירה בטעות ל"ש עקירה וסיפא דשאר כל הזבחים ששחטן לשם פסח מיירי בטועה דסבר שהוא פסח. אבל בעוקר לא מקרי טעה בדבר מצוה. ולפ"ז תמוהים דברי הרע"ב [וכ"כ רש"י] במ"ש ואם אינן ראוין וכו' או סבור שמותר לשחוט זבחים אחרים לשם פסח בשבת הא מיירי בטועה והו"ל להרע"ב ורש"י לפרש בפשוטו דהוא שוגג דטעה וסבור דפסח הוא וכמ"ש הרע"ב ורש"י באמת אח"כ ואם ראויין כו' ולא נזכר שהקדישו לזבח אחר:

[אות כו] ברע"ב ד"ה ור"י פוטר כו'. טעה בדבר מצוה ועשה מצוה כו'. והא דלא מחלק ר' דבפסח ששינה את שמו חייב דלא עשה מצוה אבל בזבחים ששינה את שמן עשה מצוה. היינו דלדבריו דר"א קאמר דס"ל להדיא בזבחים (דף י"א) דבשוחט זבחים אחרים לשם פסח פסול. תוס'. וזהו אם אמרי' עקירה בטעות שמה עקירה. אבל למה דקיימי' דל"ש עקירה א"כ סיפא דמיירי בטועה הוי שלמים וגם לר"א עשה מצוה וצ"ע ועיין מהרש"ל:

[אות כז] שם בתוי"ט ד"ה שחטו. ותימא דלא פריך לה ברישא. כך הקשה מהרש"ל עיי"ש:

[אות כח] בתוי"ט ד"ה אם אמרת. אי קדם ומל של שבת בע"ש. יותר הו"ל למנקט דאף אם קדם ומל של שבת בשבת דג"כ חייב כמו קדם ושחט לאימורי צבור ברישא:

ו

[אות כט] בהרע"ב ד"ה שמשכו. פטור שאנוס הוא. ובתוספות הוכיחו מסוגיין דאין הטעם משום אנוס הוא אלא משום דטעה בדבר מצוה ואף דלא עשה מצוה צ"ל דכולה מדברי ר"מ היא דס"ל להדיא בתינוקות דאף בלא עשה מצוה פטור:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.