תוספות רבי עקיבא איגר/סוכה/א

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ סוכה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות א] במשנה סוכה שהיא גבוה. היינו חללה דלא מפסל אא"כ חללה גבוהה מכ' אמה ומש"ה קתני למעלה מכ' אמה ולא קתני שהיא גבוהה מכ' אמה אלא ע"כ דהכי קאמר סוכה שהיא הסכך שהוא למעלה מעשרים אמה מחללה ר"ן:

[אות ב] למעלה מעשרים אמה. ואם מיעט חללה אח"כ ע"י שהציע תחתיו כרים וכסתות אף בבטלו לא מהני דבטלה דעתו אצל כ"א. אבל בתבן ועפר ובטלו בפירוש מהני וכההיא (דספט"ז מ"ז) דאהלות ולא בעיא שיבטלם לעולם דבביטול לשבעת ימי החג מהני. הרא"ש והר"ן:

[אות ג] בהרע"ב ד"ה ושאין לה. ונמצא רוב דופן עשוי. אע"ג דבטפח כל דהו ג"כ הוי רוב דופן דהוא טפי מג"ט ומחצה אפ"ה בפחות מד' לא חשיב מקום בשום דוכתא. הר"ן:

[אות ד] במשנה ואיזו היא סוכה ישנה. כ' תוס' דאפילו לב"ה נ"מ שא"צ לחדש בה דבר כדאיתא בירושלמי דבסוכה ישנה לב"ה צריך לחדש בה דבר. ואפילו לא נ"מ אלא לב"ש יש לו לתנא לפרש במה נחלקו ול"ש לאקשויי טעמא דב"ש אתא לאשמעינן אלא היכי דפליגי תנאי אליבא דב"ש וכו' ועי' בתי"ט (רפ"ג דפאה) והר"ן כתב דכדי שלא תאמר דב"ה מכשרי דוקא בעשאה תוך ל' יום סמוך לחג להכי קמ"ל דבכה"ג אפילו לב"ש כשרה ומינה דלב"ה בכל גווני כשרה:

ב

[אות ה] במשנה סוכה ע"ג סוכה. ודוקא אם כל אחד בפ"ע צלתה מרובה מחמתה. אבל אם העליונה חמתה מרובה מצלתה. העליונה פסולה. והתחתונה כשרה. ואם העליונה צלתה מרובה מחמתה והתחתונה חמתה מרובה מצלתה שתיהן כשירות. וההפרש שבין סוכה לסוכה אפלגו אמוראי בגמרא ופסק הרי"ף כמ"ד עשרה:

[אות ו] תי"ט ד"ה כאילו. וחבטן ועירבן עם הסכך. אבל בלא"ה לא מתכשר. ודעת תוספות דוקא כשאין הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא האילן אבל אם א"צ לאילן גם בלא חבטן כשר והא דלא מוקי מתני' בהכי. דמלתא דפשיטא הוא ולא הוצרך למתני כאילו עשאה בתוך הבית למידק מיניה דאם אילן חמתו מרובה מצלתה כשרה. ודעת הר"ן אף אם בלא אילן צלתה מרובה מחמתה מ"מ אם כשינטל מה שתחת האילן לא ישאר אח"כ הכשר סוכה פסול בלא חבטן דמה שתחת האילן ומכוון לנגדו מפסל עיי"ש והביאן התי"ט בקצרה (בסמוך משנה ד'):

ג

[אות ז] תי"ט ד"ה מפני. כך כתוב בתוספות. אבל להגן על האדם מפני החמה הוי בכלל לנאותה וכשר אף דהסדין מסתמא צלתה מרובה מחמתה ומ"מ בעינן שלא יהא בין הסדין להסכך יו"ד טפחים דאז פסול מדין סוכה שתחת סוכה. ועיין במהרש"א דבעיא ג"כ דקדם צל סכך לצל סדין עיי"ש:

ד

[אות ח] במשנה ואת הדלעת. עי' (פ"ח דאהלות מ"ה) ומ"ש שם על הגליון:

ה

[אות ט] בהרע"ב ד"ה אין מסככין. אלא פעמים. ואפילו דיעבד פסול מדרבנן כ"כ תוס' ממשמעות סוגיין:

[אות י] שם ד"ה כשרים לדפנות. דסכה סכך וכו'. ובמאור הביא ירושלמי וסכות על הארון את הפרוכת מכאן שעושין דפנות מדבר המקבל טומאה:

ח

[אות יא] בתי"ט ד"ה בארוכות. מוקי לה בגמרא בארוכה. הוא תמוה דלמה דפסקינן דסככה בבלאי כלים פסול כיון דבאים מדבר שהיה מקבלים טומאה. א"כ א"צ לאוקמי בארוכה וב' כרעיים. ובסוגיא אמרי' כן בדרך דחייה דליכא לאוכוחי ממתני' דסככה בבלאי כלים פסול די"ל דמיירי בארוכה וב' כרעיים. אבל לפי האמת א"צ לזה. וכ"כ הר"ן במתני' או בארוכות המטה אע"פ שאין המטה שלימה פסולים לסיכוך דהא אמרי' בגמ' דסככה בבלאי כלים כיון דמכלים שלמים אתו פסולים עכ"ל. וכן פסקי' בש"ע:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.