מנחת שי/שמואל א/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון משאת המלך דפים מקושרים הפטרת א' דראש השנה פסוקים א-י (מתחיל בפ"א)

מנחת שי ‏ שמואל א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

אל תרבו תדברו. התי"ו רפה ועיין מ"ש בפרשת וארא על פסוק אתה תדבר:

ולא נתכנו. ולו קרי ובאגדת שמואל ולו נתכנו עלילות אין אנו יודעין אם לו נתכנו עלילות אם עלילות שאינן מכוונות לו תלמוד לומר יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו:

ה

חדלו. הלמ"ד בדגש לתפארת מכלול משקל פָּעֵל:

ט

חסידו. חסידיו קרי וביומא פרק אמר להם הממונה אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אפילו בשביל צדיק אחד עולם מתקיים שנאמר וצדיק יסוד עולם ר' חייא בר אבא דידיה אמר מהכא רגלי חסידיו ישמור חסידיו תרתי משמע אמר ר' נחמן בר יצחק חסידו כתיב ע"כ. ובספר הזוהר פרשת וירא דף קי"ב חסידו כתיב חד ודא אברהם דקב"ה נטיר ליה תדיר ולא אעדי נטירו מיניה לעלמין וכו' ובמדרש תנחומא דריש ליה נמי על אברהם כשרדף אחר המלכים דבר אחר זה יעקב שנאמר לו הנה אנכי עמך ושמרתיך ובאגדת שמואל זה יוסף ועיין כלי יקר:

י

מריבו. מריביו קרי ובאגדת שמואל אמר ר' אבא בר כהנא אם חד הוא יפול ואם תרין אינון יפלון עיין כלי יקר ובספר הזוהר פרשת ויקרא סוף דף י"ט:

עלו. עליו קרי ובאגדת שמואל אמר ר' אבא בר כהנא אם עולםי הם לשמים משם אני מרעים בקולי ומורידם עיין כלי יקר:

טז

ואמר לו. לא ק' כן הוא בספרים כ"י מדוייקים וכן כתב רד"ק כתוב בוא"ו וקרי באל"ף ע"כ. ותרגומו שבמקרא גדולה ואמר ליה אבל במקרא מויניציאה שנת רע"ח מתורגם ואמר לָא ועוד עתיד אני לכתוב מזה בישעיה מ"ט בס"ד:

יט

והעלתה לו. הה"א והעי"ן בפתח ורפי הלמ"ד ומלרע כי הטעם בתי"ו כמו שכתוב במכלול דף קנ"ז:

כב

אשר ישכבון. בירושלמי פרק בתרא דכתובות ופרק קמא דסוטה ישכיבון כתיב שהיו הנשים מביאות קיניהן לטהר לבתיהן והיו משהין אותן הקב"ה מעלה עליהן כאילו הן שוכבין אותן. ופירש היפה מראה ישכיבון כתיב שהוא לשון הפעיל כאילו אחרים השכיבום עם הנשים והיינו מה שהעלה עליהם הכתוב כאילו שכבו להענישם אף על פי שהם לא עשו אי קשיא דבכל הספרים לא כתוב אלא ישכבן בלא יו"ד והיכא כתיב ישכיבון ואולי כן היה בספריהם ובדרך שכתבו התוספות בפרק במה בהמה גבי מעבירם כתיב שפעמים הגמרא חולקת על ספרנו ע"כ לשונו. ולא ידענא מאי דריש על יו"ד דבתר כ"ף דהך דרשא גופא איתא בבבלי בפרק במה בהמה גבי כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה אלא מה אני מקיים אשר ישכבון את הנשים מתוך ששהו את קיניהן שלא הלכו אצל בעליהם מעלה עליהם הכתוב כאילו שכבום והכי איתא בבראשית רבה פרשה פ"ה ובאגדת שמואל פרשה ז' ולא גרסינן ישכיבון כיתב כדגרסינן בירושלמי ואמרינן תו התם בבבלי גופא אמר ר' פנחס לא חטא וכו' שהכתוב ייחסו לשבח ופריך אלא הא כתיב ישכבון אשר ישכבן כתיב ע"כ. ואפילו ר' דסבירא ליה יש אם למקרא כלומר דבתר קרייא אזלינן דהיא עיקר נדרש בריש פרק קמא דסנהדרין אשר ירשיעון אלהים תרי משמע, ונאמר אלהים למטה שהוא ירשיען אלהים. ונאמר אלהים למעלה עד האלהים יבא מה למטה שנים אף למעלה שנים ואין בית דין שקול מוסיפים עליהם עוד אחד הרי כאן חמשה שיגמר הדין בשלשה ורבנן פליגי עליה ואמרו (ירשיען כתיב) הכא אפילו רבי מודה משום דקרא מוכח דפנחס לא חטא שייחסו הכתוב:

כד

מעברים עם ה'. בכל הספרים המדוייקים חסר יו"ד אחר הבי"ת וכן ראוי על פי המסורת שהוא חד מן ח' חסר בלישנא פירוש חסר אחר הבי"ת וסימן נמסר ביהושע סימן ד' במסרה גדולה והוא מלא אחר הרי"ש ובספר אחר דפוס ישן מעבירם כתיב והכי איתא באגדת שמואל ודריש מיניה לנשיא שחטא דמעבירים אותו כדאמרינן בירושלמי דסנהדרין פרק כהן גדול. וכן הגיה בעל אות אמת באגדת שמואל מעבירם עם ה' מעבירם כתיב מעבירין אותו ומחזירין אותו ובבבלי פרק במה בהמה דרשינן דחפני לבד חטא ולא פינחס דפרכינן התם והא כתיב מעבירים אמר רב הונא בריה דר' יהושע מעבירם כתיב וכתב שם רש"י ז"ל שבספרים מוגהים כתיב מעבירים וגם במסורת הגדולה במקום שמנויים שם כל התיבות דלא כתיב בהן יו"ד וקורין לא נמנה זה. והתוספות כתבו שהגמרא שלנו חולקת על ספרים שלנו שכתוב בהן מעבירים וכן מצינו בירושלמי פרק קמא דסוטה בשמשון כתוב אחד אומר וישפט את ישראל בימי פלשתים ארבעים שנה (שופטים ט״ז:ל״א) וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה (שופטים ט״ז:ל״א) אמר ר' אחא מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו עשרים שנה לאחר מותו כדרך שהיו יראים ממנו עשרים שנה בחייו ובכל הספרים שלנו כתוב עשרים שנה גם בשופטים ט"ו עכ"ל. וכן כתב בעל יפה מראה וכן הוא בבמדבר רבה פרשה י"ד ובעל כלי יקר טרח לפרש הירושלמי באופן שלא יהיה נגד הספרים ע"ש. ובהקדמת מקרא גדולה ומ"ש בפרשת בא על פסוק ונתנו על שתי המזוזות ובפרשת נשא על כלות משה ובסוף פרשת מצורע אצל והנושא אותם יכבס בגדיו:

כה

ופללו. למ"ד עי"ן הפעל רפה:

מי יתפלל לו. מתחלפת יִתְפַּלֵל לו:

כח

לעלות על מזבחי. במקרא גדולה מסור עליו ב' מטעים פירש דמטעים ביה דסבירין להעלות כי כן כן משפטו כמ"ש רד"ק וחברו נראה לי שהוא לעלות עמים תחתיו (איוב ל״ו:כ׳) וכן מתורגם בשניהם לאסקא:

לג

ולאדיב. בכל ספרים שלפנינו האל"ף בשו"א ופתח שלא כדברי רב פעלים שכתב ובנוח הפ"א אל"ף מהמבטא וְלַאדיב את נפשך ע"מ לַשְׁמִיד מעזניה (ישעיה כג, יא) מן השלמים:

לו

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.