מנחת שי/שמואל א/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מנחת שיTriangleArrow-Left.png שמואל א TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך



רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים


הפטרת א' דראש השנה
פסוקים א-כח
(ממשיך בפ"ב)

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

ויהי. בתראה:

ג[edit]

חפני ופנחס. בספרים כ"י נמסר עליו לית חסר וגם בריש פרשת פינחס נמסר כלם מלאים בר מן אחד חסר חפני ופנחס ואין בזה מחלוקת בין מערבאי ומדנחאי ועיין בספר פענח רזא ריש פרשת פינחס ובדפוס ישן הפ"א במאריך ובשאר ספרים בגלגל לכן נראה לי שהשוא נע כקריאת כל שאר פינחס שבמקרא ומה גם כי זה עצמו דבן עלי נזכר פעמים רבות בספר זה בסימן ב' וסימן ד' וסימן י"ד ושמו יוכיח עליו ששוא נע ואף תרגומו דהכא ביו"ד ועיין מ"ש בפרשת ויצא על מלת גנבתי ובפרשת משפטים על מהרסס ובמאמר שכתבתי על המאריך:

ו[edit]

הרעמה. הרי"ש בדגש לתפארת, רד"ק בפירוש ובמכלול דף ע"ב וכן הוא במסורת:

ח[edit]

למה תבכי וגו'. שלשתם מלעיל והמ"ם בסגול ורפוי מכלול דף רס"ו:

ט[edit]

אחרי אָכְלָה. מקור בתוספת ה"א ואל"ף בקמץ חטוף והלמ"ד קמוצה והה"א רפה כן הוא בספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים קדמונים וכן משמע בהדיא מפירוש רש"י ורד"ק ודין הוא קדמאה מן מלין דמשמשין חד א' וחד וא' ולית דכוותהון על פי המסורת וחברו וְאָכְלָה מצידי ובספרים שהלמ"ד בחולם טעות הוא וצריך להיות בקמץ והכי מוכח בגמרא דכתובות סוף פרק אף על פי ומדברי התוספות שם. והואיל דאתא לידי אימא ביה מלתא מפני ששמעתי לקצת מעיינים שקראו אָכְלֹה בחולם הלמ"ד כמו שמצאו בכמה ספרי הדפוס וטעות זה הביאם לפרש הגמרא והתוספות שלא כהוגן ואין דבריהם עולים בשמועה ולא נכונים בטעם ובגין דין לא טרחינן לאהדורי אפירושי דסיקי דלית בהון ממשא ולאפוקי שמעתא מדוכתא ברם הכי הוא לשישנא דהדין דרשה ופירושה: דרש ר' יהודא איש כפר נדורייא מנין שאין פוסקים יינות לאשה (פרש"י אין בית דין פוסקין לה יין שהיין מרגילה לתאות תשמיש) שנאמר ותקם חנה אחרי אָכְלָה בשלה ואחר שתה שָׁתֹה ולא שָׁתָת אלא מעתה אָכְלָה ולא אָכְלוֹ הכי נמי (ובעל חכמת שלמה הגיה אָכְלָה ולא אָכֹל). אכן מדשניה קרא בדבוריה קאמרינן מכדי בגווה קא אעסיק ואתי מאי טעמא שאני ש"מ שָׁתֹה ולא שָׁתָת פירשו בעלי התוספות ז"ל רבותינו הצרפתים אחרי כמו אָכְלָהּ מפיק ה"א משמע ואף על פי שלא אכלה כדכיתב ולא תאכל מכל מקום אית לן למדרש הכי ותקם חנה אחרי שעת אכילתה שהיה לה לאכול ואחרי שתה אלקנה וביתו חוץ ממנה שלא היה לה לשתות ולכך ויחשבה עלי לשכרה שתה ולא שתת מדלא קאמר ואחרי שתותה דומיא דאכילה שתלה בה אי נמי אחרי אָכֹל ואחרי שָׁתֹה כדכתיב אֱכֹל וּשְׁתֵה יאמר לך (משלי כ״ג:ז׳) ומדשני קרא בדבוריה דריש הכי כדמפרש לקמן אָכְלָה ולא אָכְלֹה הכי נמי (בתמיה) וכי תדרוש כמו כן שאין פוסקים מזונות לאיש (סידור ל' יום לבעל חוב) מכדי בגוה קא עסיק ואתי דהא כתיב חנה בקרא וכתיב נמי אָכְלָה אם כן ליכתוב נמי שתותה או לא ליכתוב קרא בגוה וליכתוב אָכֹל וְשָׁתֹה. ויש לי לתמוה על רד"ק ז"ל שכתב ובעל הדרש שאמר שתה ולא שתתה לא דקדק ואחרי בקשת המחילה ממנו לא דקדק הוא בפעם הזאת שגם ר' יהודה ידע שמלת שָׁתֹה מקור והוא משמש ליחיד ולרבים ולזכרים ולנקבות ואם כן אף חנה היתה בכלל אך יצאת מן הכלל מדכתב קרא שָׁתֹה ושאני בדבוריה כדאמרן ומדכתיב ותבכה ולא תאכל פירשו אחרי אָכְלָה אחר שעת אכילתה של חנה והוכרחו לפרש ואחרי שָׁתֹה אחר ששהת השתיה לאחרים ולא לה מדשני קרא ומכאן שאין פוסקים יינות לאשה ותו לא מידי בהך שמעתא ומלתא אגב שיטפא אשמעינך שהספר המוזכר בדברי רד"ק בשרש קרב הנקרא בשם אָכְלָה וְאָכְלָה הוא ספר אחד ממסורת שהראשונה שבהם תחלתם בתרין מלין אלין אות אל"ף ורובן של מסורת אינן אלא מספר ההוא כמו שכתב ר' אליה המדקדק בהגהת שרשים שרש הנ"ל ובהקדמה השלישית לספר מסורת המסורת ועיין עוד מה שכתבתי ביחזקאל סימן ג' ותילים מזמור קי"ח:

טז[edit]

וכעסי. העי"ן בשוא לבדו וכתב רד"ק בשרשים שבכל הספרים המדוייקים הוא בסמ"ך ורבינו יונה כתב שהוא בשי"ן שמאלית כמו לו שקול ישקל נעשי (איוב ו׳:ב׳) ואחרים עכ"ל. גם אני מצאתיו בנסחה כ"י בשי"ן שמאלית אכן כפי המסורת יש להכריע כגירסת הספרים שהוא בסמ"ך שבמערכת אות הכ"ף נמסר כעש ד' כתיב שי"ן בלישנא ואין זה ממניינם:

יז[edit]

את שלתך. חסר אל"ף ובאגדת שמואל שלחך כיתר אמר לה הבן הזה שאת עתידה להעמיד הרבה שלל הוא עתיד לשלול בתורה ע"כ. ורש"י פירש חסר אל"ף לדרוש בו לשון בנים כמו ובשליחה היוצאת. ועיין עוד בכלי יקר ובראות הצובאות לאלשיך ומסורת הברית הגדול סימן תתקס"ג:

יט[edit]

וישכמו בבקר. בספרים מדוייקים חסר יו"ד וכן במסורת וישכמו ב' חסר וסימנהון וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר (במדבר מ' י"ד) ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר (יהושע ו׳:ט״ו) וכל שמואל דכוותה. לישנא אחרינא וישכמו ג' חסר וסימן ויעלו אל ראש ההר ויהי ביום השביעי. ושמואל ע"כ. וכל ספר שמואל חשיב כחד כך הם הגרסאות הנכונות במסרות כ"י והמסרה שנסדרה במקרא גדולה פרשת שלח לך משובשת:

כח[edit]

· הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.